סקירת החובות החלות על נותני שירותי אשראי ונותני שירותים פיננסיים מכח צו איסור הלבנת הון
קציני ציות של נותני שירותים פיננסים? טובעים בים הרגולציה בתחום איסור הלבנת הון? המאמר הזה יעשה לכם סדר. כנסו לקבלת סקירה של החובות החלות מכח צו איסור הלבנת הון, וראו כיצד ניתן למלא אחר חובות אלו באמצעים דיגיטלים בקלות, באמצעות מערכת LegalUp.
תיקון חוק חתימה אלקטרונית: באילו מסמכים אפשר להשתמש בחתימה דיגיטלית?
תיקון חוק חתימה אלקטרונית: באילו מסמכים אפשר להשתמש בחתימה דיגיטלית? 2001 כאשר מטרתו היא להתאים את הדינים הקיימים לעידן התקשורת המקוונת. החוק מגדיר שני סוג חתימות, "חתימה אלקטרונית מאובטחת" ו"חתימה אלקטרונית מאושרת". החתימה המאובטחת נדרשת לעמוד בתנאים שנועדו להבטיח קשר חד ערכי בין חתימה אלקטרונית ספציפית לבין אדם מסוים. חתימה מאושרת היא חתימה "מאובטחת" שגורם […]
איך לצאת ממשבר הקורונה עם משרד עוצמתי יותר?
כיצד משרדי עורכי הדין צריכים להיערך ליציאה ממשבר הקורונה? מעבר לעבודה מהבית, שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, חדשנות דיגיטלית וליגלטק, כל אלו הם רק חלק מהשינויים שנראה בעתיד הקרוב.
האם עידן הקורונה יפתח את הפתח להיוועדות חזותית וחתימה דיגיטלית?
ברכות למדינת ישראל ולרשות לאיסור הלבנת הון אשר התבשרו השבוע על חדשות מצוינות!
מליאת ארגון ה-FATF החליטה על צירופה של מדינת ישראל כחברה מלאה בארגון, המונה כיום 35 מדינות. בדו״ח מיוחד שהוציא הארגון צויין כי ישראל משיגה תוצאות טובות בזיהוי ותגובה לסיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור שלה. בנוסף נכתב כי היא צריכה למקד יותר מאמצים באכיפה ובנקיטת צעדי מנע. לדו״ח זה עשויות להיות השלכות על עורכי דין ורואי חשבון.
היוועדות חזותית וחתימה דיגטלית על טופס ״הכר את הלקוח״ בזמן הקורונה
לאחרונה ניתנה החלטה של הממונה על נותני שירות עסקי המאפשרת חתימה על טופס ״הכר את הלקוח״ בהיוועדות חזותית וחתימה דיגיטלית כל עוד מוכרז מצב חירום בישראל
3 מיומנויות המגדירות את עורך הדין של העתיד
תיקון מס׳ 13 לחוק איסור הלבנת הון התש״ס-2000 (להלן: ״חוק לאיסור הלבנת הון״) ומכוחו צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי, למניעת הלבנת הון ולמימון טרור) (״הצו״) מטילים על עורכי דין ורואי חשבון חובות זיהוי, הכרת לקוח ובחינת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור לפני מתן ״שירות עסקי״.
למה כל משרד עורכי דין צריך להכיר את אסטרטגיית ה״שיווק מבפנים״?
עצם העובדה כי אתם, עורכי ועורכות דין, קוראים מאמר על פרסום – מעיד על שינוי מהותי ביחס של עורכי הדין לנושא. בשונה מבעבר, החשיבות שמייחסים היום מרבית ממשרדי עורכי הדין לשיווק, פרסום ופיתוח עסקי, היא גבוהה בהרבה.
עורך הדין שהלשין עלי: האם יהיה על לקוחות להיזהר כשהם מתייעצים עם עורכי דין ורואי חשבון לאור הקריאה להטלת חובות דיווח?
ישראל התבשרה לאחרונה על חדשות מצוינות: הארגון הבינלאומי לאיסור הלבנת הון צירף אותה כחברה מלאה לארגון וחלק שבחים על פעילויותיה בתחום איסור הלבנת ההון. אולם, בבד בבד, קרא הארגון להטיל בישראל חובות דיווח על ״נותני שירות עסקי״: עורכי דין ורואי חשבון.
לטעמנו, קריאה חד משמעית להטלת חובות דיווח נרחבות על עורכי דין ורואי חשבון מפספסת את המורכבות שנלווית לעבודתם. בשונה מיחסי בנקאי-לקוח, חובות הסודיות והחסיון הרחב שבין עורך הדין ללקוח מצויות בלב מערכת היחסים הרגישה שבין עורכי הדין ללקוחותיהם.
ישראל מצטרפת כחברה מלאה לארגון איסור הלבנת ההון העולמי
ברכות למדינת ישראל ולרשות לאיסור הלבנת הון אשר התבשרו השבוע על חדשות מצוינות!
מליאת ארגון ה-FATF החליטה על צירופה של מדינת ישראל כחברה מלאה בארגון, המונה כיום 35 מדינות. בדו״ח מיוחד שהוציא הארגון צויין כי ישראל משיגה תוצאות טובות בזיהוי ותגובה לסיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור שלה. בנוסף נכתב כי היא צריכה למקד יותר מאמצים באכיפה ובנקיטת צעדי מנע. לדו״ח זה עשויות להיות השלכות על עורכי דין ורואי חשבון.
שמונה טעויות נפוצות והמלצות ליישום תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון במשרדי עורכי דין ורואי חשבון
תיקון מס׳ 13 לחוק איסור הלבנת הון התש״ס-2000 (להלן: ״חוק לאיסור הלבנת הון״) ומכוחו צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי, למניעת הלבנת הון ולמימון טרור) (״הצו״) מטילים על עורכי דין ורואי חשבון חובות זיהוי, הכרת לקוח ובחינת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור לפני מתן ״שירות עסקי״.