במסגרת המאבק נגד הלבנת הון ומימון טרור בארץ ובהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים, הוטלו על נותני שירותי אשראי ונותני שירותים פיננסיים חובות שונות, אשר מטרתן למנוע הענקת השירות המבוקש כאשר יש בו סיכון להלבנת הון או מימון טרור.
מאמר זה יסקור את החובות האמורות, המעוגנות בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ח-2018 (להלן: "הצו"), ובהנחיות הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
(א) על מי חל הצו?
- נותני שירותי אשראי – מי שעוסק במתן אשראי דרך עיסוק, למעט הנפקה של כרטיסי אשראי, ולרבות העמדת מסגרת אשראי, וכולל ניכיון שיקים, פקטורינג (מתן אשראי כנגד המחאת זכותו של מקבל האשראי לקבל נכסים פיננסיים מאחר), ליסינג (מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס או שירות) ועוד.
- נותני שירות בנכס פיננסי – מי שמבצע דרך עיסוק פעולות החלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר, לרבות פדיון, פריטה, המרה, מכירה או העברה של נכס פיננסי; וכן ניהול או שמירה של נכס פיננסי, לרבות באמצעות כספת. נכס פיננסי כולל מזומן, שיק, שטר חוב, המחאה בנקאית, פיקדון כספי, נייר ערך, מטבע וירטואלי וכד'.
- מקבל שירות שאינו מזדמן – הצו מתמקד בחובות החלות בעת מתן שירות ללקוח שאינו מזדמן, דהיינו – במהלך תקופה של חצי שנה קיבל אשראי או שירות בנכס פיננסי אצל אותו נותן שירות, בסכום מצטבר העולה על 50,000 ₪, או מקבל שירות שביצע פעולה בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה לצו. לעניין שירות במטבע וירטואלי – מקבל שירות שבמהלך תקופה של חצי שנה קיבל אשראי או שירות בנכס פיננסי אצל אותו נותן שירות, בסכום מצטבר העולה על 5,000 ₪.
(ב) מהן החובות החלות מכח הצו?
- חובת הכרת הלקוח וזיהויו
- קבלת הצהרת נהנה ובעל שליטה
- הערכת מידת הסיכון של הלקוח להלבנת הון ולמימון טרור
- חובות הקשורות לביצוע העברות אלקטרוניות
- חובות דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על פעילות רגילה ובלתי-רגילה של מקבל שירות
- ביצוע בקרה שוטפת אחר פעולות מקבל שירות
- ניהול רישומים
- בדיקה מול רשימות מוכרזים
(ג) מה כוללת חובת הכרת הלקוח?
מטרת חובה זו היא לקבל מהלקוח מידע שישמש כתשתית לשם בחינת סבירות עסקית של השירות המבוקש. לשם מילוי חובה זו יש לבקש ממקבל השירות מידע אודות עסקיו (מה עיסוקו / סוג עסקיו) מידע אודות השירות המבוקש (בירור מטרת האשראי המבוקש, בירור מקור הנכסים הפיננסיים שלגביהם ניתנים השירותים, בירור מקור החזר האשראי וזיקתו של מקבל האשראי אל מי שהתחייב להחזיר את האשראי או מי שמבקש להחזיר את האשראי) ומידע אודות סירוב קודם למתן שירות מסיבות הקשורות להלבנת הון או מימון טרור.
בנוסף, אם מקבל השירות הוא תושב חוץ, נותן השירות נדרש גם לברר את זיקתו לישראל וכן האם הוא "איש ציבור זר", באמצעות השאלון הזה. איש ציבור זר הוא תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ בחמש השנים האחרונות. הגדרה זו כוללת גם כל בן משפחה של תושב חוץ כאמור או תאגיד שהוא בעל שליטה בו, יועץ ומינוי אישי של איש הציבור הזר או שותף עסקי של אחד מאלה. תפקיד ציבורי בכיר כולל ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר מפלגה בכיר, חבר ממשלה, קצין צבא או משטרה בכיר, נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית, בעל תפקיד בכיר בארגון בין לאומי, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה. אם נותן השירות סיווג את איש הציבור הזר ברמת סיכון גבוהה, הוא נדרש גם לברר את מקור משאביו הפיננסיים של איש הציבור הזר, ולגבי איש ציבור זר שהוא בעל עסק – גם את סוג עסקיו.
(ד) מהם הפרטים שיש לקבל והמסמכים שיש לדרוש מהלקוח לשם מילוי חובת הזיהוי?
- זיהוי יחיד – יש לקבל מהלקוח את הפרטים הבאים: שם, מספר זהות, תאריך לידה ומין, מען. נוסף על כך יש לקבל תעודת זהות או העתק מאושר שלה / תעודת עולה / רישיון נהיגה / דרכון (ככל שמדובר בתושב חוץ ניתן לדרוש תעודת מסע או כרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי), ולאמת את מסמך הזיהוי הנ"ל אל מול מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות.
- זיהוי תאגיד – יש לקבל מהלקוח את הפרטים הבאים: שם, מספר ח.פ, תאריך התאגדות, מען ופרטי מנכ"ל. יש לקבל מהתאגיד תעודת רישום, עותק ממסמכי היסוד של התאגיד ונסח פרטי התאגיד במרשם המתאים. לגבי תאגיד שאינו רשום לישראל, יש לקבל מסמך המעיד על רישומו ומכיל את פרטי הזיהוי הנדרשים, או אישור עו"ד לעניין פרטים אלו.
- זיהוי הערב – במקרים המתאימים יש לקבל מהלקוח את פרטי הגורם שיערוב עבורו להחזר האשראי: שם, מספר זהות ומען.
- זיהוי מקבל שירות שנחזה להיות נותן שירות פיננסי או נותן שירות אשראי בעצמו – יש לקבל העתק מהרישיון למתן שירותים שניתן לו. לחלופין, ניתן לדרוש ממנו הצהרה בכתב כי אינו חייב ברישיון מכח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.
- במקרה שהפעולה מבוצעת על ידי מיופה כח – ההגדרה של מקבל שירות כוללת גם מיופה כוח. לפיכך, יראו במיופה כוח כמקבל שירות. מיופה כוח הוא מי שמקבל השירות ייפה את כוחו לפעול מטעמו, בין אם מקבל השירות הוא יחיד ובין אם לאו. יש לקבל העתק של כתב יפוי הכח, כתב נאמנות או החלטת האורגן המוסמך בתאגיד.
כל מסמכי הזיהוי צריכים להיות מקוריים או העתק נאמן למקור המאומת בידי הרשות שהנפיקה את מסמך המקור/ עורך דין/נותן השירות או מי מטעמו/נציג דיפלומטי או קונסולרי בחו"ל.
(ה) באיזה אופן יש לבצע את חובת הזיהוי?
ניתן לבצע את חובת הזיהוי פנים אל פנים, על ידי נותן השירות או מי מטעמו/ עו"ד / נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחו"ל. לחלופין, ניתן לבצע זיהוי מרחוק באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי חזותי לפי הוראות הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון. ניתן לעיין בחוזר הממונה מס' 2020-10-5 בנושא "התקשרות מרחוק עם מקבל שירות באופן מקוון", כאן.
(ו) הקלות בזיהוי פנים אל פנים במתן שירות באמצעות מערכת סגורה
הצו כולל הקלות למצבים בהם הפעילות מתבצעת במערכת סגורה ובמערכת סגורה למחצה – מצבים שבהם הכספים יוצאים מחשבון בתאגיד בנקאי, בנק הדואר או בנק זר שחל עליו משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, וחוזרים אליו.
ההקלות העיקריות שניתן לקבל במסגרת זו, בהתקיים תנאי סף מסוימים המפורטים בסעיף 7 לצו, הן: פטור מחובת זיהוי פנים אל פנים, אימות מול מסמכי הבנק, פטור מאימות פרטי הזיהוי של מיופה כוח ופטור מקבלת הצהרה בחתימת מקור.
(ז) חובת שמירת מסמכים
יש לשמור העתק מצולם מכל המסמכים שהלקוח מסר, לתקופה של 5 שנים ממועד סיום החזר האשראי או מתן השירות בנכס הפיננסי. ניתן לשמור את מסמכי הזיהוי באמצעות סריקה ממוחשבת.
(ח) הצהרה על נהנה ובעל שליטה:
טרם מתן השירות יש להחתים את הלקוח על הצהרה לגבי זהות הנהנה ממתן השירות וכן זהות בעלי השליטה בתאגיד מבקש השירות. על נותן השירות לבחון את סבירות ההצהרה, כחלק מהערכת הסיכון האם השירות הפיננסי או שירות האשראי ניתן במטרה לתת כסות לפעילות של אחר (נהנה/בעל שליטה) וכך לשמש חוליה בשרשרת פעולות המיועדת להוביל להלבנת הון או מימון טרור. יש לקבל את הצהרת הלקוח על גבי הטופס המופיע בתוספת לצו.
בנוסף, יש לקבל מהלקוח מידע אודות הזיקה בינו לבין הנהנה מהפעילות הפיננסית, וכן פרטים אודות סירוב קודם למתן שירות מסיבות הקשורות להלבנת הון ומימון טרור שניתן לנהנה ממתן השירות.
(ט) הערכת סיכון וביצוע בקרה שוטפת:
- יש לקיים בקרה אחר פעולות הלקוח ולבדוק כי הן תואמות את אופי הפעילות הרגילה שלו. ככל שמתעורר ספק לגבי זהות הלקוח או לגבי אמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לנותן השירות, יבצע נותן השירות הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת לפי מידת הסיכון של הלקוח. ככל שהתעורר חשש להלבנת הון או למימון טרור לגבי פעולות שביצע הלקוח, יבקש נותן השירות מידע והסברים לגבי אותן הפעולות, ובמקרה הצורך גם אסמכתאות התומכות במידע ובהסברים אלו, ויעדכן את רישומי הכרת הלקוח בהתאם.
- יש לבצע בקרה מוגברת כאשר מדובר בפעילות מול מדינה בסיכון (המופיעה בתוספת הראשונה לצו), איש ציבור זר או פעולה בסיכון גבוה להלבנת הון/מימון טרור. רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות המרמזות על סיכון להלבנת הון או מימון טרור, מופיעה בתוספת הרביעית לצו. רשימה זו מהווה כלי עזר משמעותי להפעלת שיקול הדעת בעת קביעת רמת הסיכון הכרוכה בביצוע השירות.
(י) דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון:
יש להעביר דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון אם השירות המבוקש הוא אחת הפעולות שלהלן:
- העברה של נכס פיננסי מנותן שירותי אשראי ללקוח ולהפך, בסכום שווה ערך ל-50,000 ₪ לפחות, ולעניין אשראי שניתן אגב רכישת נכס או שירות – בסכום שווה ערך ל-150,000 ₪ לפחות.
- ביצוע פעולה של מתן שירות בנכס פיננסי בעבור מקבל שירות, בסכום שווה ערך ל-50,000 ₪ לפחות.
- העברה של נכס פיננסי מנותן שירות אשראי למקבל שירות ולהפך, וכן ביצוע פעולה של מתן שירות בנכס פיננסי בעבור מקבל שירות, שבה מעורבת מדינה בסיכון (המופיעה בתוספת הראשונה לצו), בסכום שווה ערך ל-5,000 ₪ לפחות.
- פעולה הנחזית בעיני נותן השירות לבלתי רגילה – לשם הפעלת שיקול הדעת לעניין זה, ניתן להיעזר ברשימת הפעולות שבתוספת הרביעית.
*לפירוט אודות אופן הדיווח ניתן להיכנס לאתר הרשות לאיסור הלבנת הון .
(י"א) בדיקת פרטי זיהוי אל מול רשימות:
יש לבדוק את פרטי הזיהוי שנמסרו במסגרת מילוי חובת הזיהוי והכרת הלקוח, מול רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ורשימת הגורמים שהוכרזו כמסייעים להפצה ולמימון של נשק להשמדה המונית. ניתן לערוך את הבדיקה במערכת LegalUp, כאן (אפשר לשים כאן את הקישור לחיפוש שלנו, או שזה רק ללקוחות?).
כיצד ניתן להתמודד עם נטל הרגולציה?
מערכת LegalUp מייעלת את הליך הציות לצו ומאפשרת לבצע הליך הכרת לקוח והערכת סיכון באופן דיגיטלי, ביעילות ובמהירות, בהתאם להנחיות המפורטות בצו. איך זה עובד?
המערכת מתרגמת את טופס הכרת הלקוח לשאלון דיגיטלי. ניתן לשלוח למקבל השירות קישור למילוי השאלון אונליין. עם סיום מילוי השאלון, נותן השירות יקבל מייל אוטומטי עם טופס מלא של הכרת הלקוח, ויוכל למלא על בסיסו שאלון הערכת סיכון. שאלון זה מבנה ומתעד את שיקול הדעת של נותן השירות בבואו להעריך את הסיכון להלבנת הון או מימון טרור הכרוך במתן השירות. עם סיום המענה על השאלון, מופק אוטומטית קובץ וורד עם טופס הערכת סיכון.
רוצים לראות איך זה עובד?
