שירותים משפטיים "תעשיית העתיד"j

מצב התעשייה

התעשייה המשפטית נמצאת במצב של מעבר, במסגרתו מתחולל שינוי במאזן הביקוש וההיצע בין משרדי עורכי דין לבין מחלקות משפטיות של תאגידים , כמי שעוסק במכירת שירותים משפטיים, משתנות מאיגוד שבמרכזו ניצב עורך הדין לשוק שבמרכזו ניצב הלקוח. שינוי זה מונע על ידי שינוי בדרישות הלקוח, אשר, בנוסף לייעוץ משפטי, כוללות כיום את הצורך בשירות לקוחות ברמה גבוהה, שיתוף פעולה מוגבר עם יועצים משפטיים, שירותים עסקיים נלווים (כגון, ניהול פרויקטים משפטיים, ניתוח עסקי) ושקיפות בכל הנוגע לניהול העסקים ותמחור.ר

ספקי השירותים המשפטיים החלופיים , המוגדרים כחברות נישה המתמחות במתן שירותים משפטיים מבוקשים, נכנסו לשוק כדי לתת מענה לפער זה בשירותים הניתנים ומתמקדות בעיקר ב"עסקי עריכת הדין", הממנף שילוב של יכולות משפטיות, עסקיות וטכנולוגיות כדי להרחיב את תחומי המומחיות ללקוח, ולשפר את יעילותם ותפוקתם.ם

בעקבות הודעתה האחרונה של חברת "אי-וואי" על רכישתה של חברת "פאנגיה 3", נמצאת התעשייה בנקודת מפנה. מהלך זה יהווה זרז לשינוי בקרב שחקנים רבים אחרים בתעשייה. שאר החברות בקבוצת ה"ביג פור", צפויות לעשות מהלכים משמעותיים בשוק כדי להגדיל את נתח השוק שלהן, יחד עם ספקי שירותים משפטיים חלופיים אחרים. כמו כן, עם מכירת עסקי מיקור החוץ שלה, תומסון ראוטרס צפויה לחדש את מאמציה להתמקד ביצירת מערכת סביבתית של שירותי מידע ופתרונות אשר יאלצו שחקנים אחרים לפעול כדי להישאר בתחרות.

• מבוסס על
  

  תעשייה בשינוי

  נכתב על ידי ניטה סאנגר, מנכ"לית חברת יעוץ רעיונות חדשניים

  מאי 2019

  ת

המערכת הסביבתית לשירותים משפטיים שוטפים

המערכת הסביבתית הנוכחית לשירותים המשפטיים מתחלקת בין הלקוחות, או משתמשי השירותים המשפטיים, לבין ספקי אותם השירותים. המחוקקים, הגופים אוכפי החוקים והמשקיעים, הם חלק מהמערכת הסביבתית, אך כיום אינם מעורבים ישירות ברכישה או במכירה של שירותים. הלקוחות המשפיעים ביותר הם המחלקות המשפטיות האחראיות לשליש  מסך ההוצאות הגלובלי העומד על כ-849 מיליארד דולר.  אנשים פרטיים מוציאים סך הכל יותר כסף מחברות; עם זאת, אין להם את אותה ההשפעה. מבין הספקים, משרדי עורכי הדין מתמקדים ב"הפרקטיקה של עורכי הדין"  בעולם, יחד עם ה- "ביג פור", שיכולים לספק ייעוץ משפטי במדינות אחרות, אך מוגבלים כיום לעשות זאת בארצות הברית. שאר הספקים המתמקדים ב"עריכת דין כעסק״ תומכים ומסייעים למשרדי עורכי הדין להתנהל באופן יעיל יותר ולספק ייעוץ משפטי. זהו שינוי בהיצע וביקוש של ייעוץ המשפטי בשעה שהשוק נע משוק מוכרים, הנשלט על ידי משרדי עורכי דין, לשוק קונים מרוכז לקוחות, עם מספר מוכרים בלתי מסורתיים הנכנסים לשוק, לדוגמא ספקי שירותים משפטיים חלופיים, "ביג פור" ו- ליגל טק (לרוב חברות סטארטאפ שנוסדו במטרה לשבש את פעילות השוק המשפטי השמרני).י

השירותים המשפטיים "שוק העתיד"ח

אנו צופים כי בחמש השנים הבאות, השירותים המשפטיים "שוק העתיד" ייראו שונים מהיום, מבחינת ספקי השירות, הדרך שבה הלקוחות ניגשים לייעוץ משפטי; ופיצול שירותים והכנסות בין ספקים.ם

ספקי שירות:ח

הולך להיווצר מעבר בין ספקי השירות המשפטיים על סמך סוג השירות הניתן

רמה 1: ייעוץ משפטי- כרגע בממוצע, בתוך חברת עריכת דין גדולה (הכינוי לחברת עריכת הדין הגדולה ביותר באומה, הוא דרך כלל אי אמ100 ), כ45 אחוז  מההכנסות (כשמדובר בחברות שרמתן קטנה עד בינונית האחוז מעט גבוה יותר), מגיעות מייעוץ משפטי בכיר, הניתן לרוב על ידי שותף או שותף מנהל, כאשר שארית העבודה נעשית על ידי עמיתים צעירים יותר שמכינים את החומרים אשר יעברו בדיקה ויוצגו על ידי השותפים. "שירות הייעוץ המשפטי הנדון ימשיך להינתן על ידי חברות עריכת הדין וה "ביג פור".ראם זאת, תהיה עלייה בדרכים הלא מסורתיות של נתינת ייעוץ משפטי מחוץ למבנה חברת עריכת הדין, כגון פלטפורמות מבוססות טכנולוגיה של מומחים משפטיים.ם

רמה 2: משימות משפטיות אחרות- תחת קטגוריה זו נכללות פעילויות כמו יצירת מסמכים וניתוח, יצירת חוזים, מחקר, תובנות, הכנת תיקים וכו'.ובתוך חברות עריכת הדין, בנק' זו מרבית הזמן של עורכי דין בכירים וכן צעירים יותר מנוצל לטובת ביצוע משימות אלו. הם פחות יקרים משותפים. אם זאת, חלק מכובד מההכנסות של חברת עריכת דין מגיע מחיוב פר שעה של ביצוע הפעולות ברמה זו. בטווח הקרוב, הרבה מהמשימות הללו יובאו לביצוע בתוך החברה על ידי יועצים משפטיים, אשר ממנפים את השימוש בטכנולוגיה לטובת ביצוע המשימות הללו בצורה יותר יעילה ואפקטיבית. המשימות יישלחו לספקי שירותים משפטיים חיצוניים או יבוצעו בתוך החברה. אם חברת עריכת דין תבצע את המשימות הללו, היא תספוג לחץ שרק יתדרדר בנוגע לשכר שנוקבת לטובת ביצוען, בשל כך שהלקוח ידחוף למחיר אחיד ושימוש בטכנולוגיה על מנת לשפר יעילות.ת

רמה 3: משימות משפטיות מובנות– משימות משפטיות נצרכות- מדובר בפעולות כמו בדיקת מסמכים שכעת ניתנות לספקי שירותים שמייצרים חוזים בעלות נמוכה ומבצעים איוש עם התפתחות הטכנולוגיה, המשימות הללו יהיו חיצוניות לחלוטין וסביר כי יהפכו להיות סטנדרטיות וזולות יותר בשימוש בטכנולוגיות כמו אוטומציה רובוטית ובינה מלאכותית על מנת לבצען.ן

פעולות פרוצדורליות משפטיות– מדובר במשימות שאינן בעלות הכנסה כגון ניהול פרויקט, ניתוח נתונים, חיובים, הוצאות וכו'. משימות אלו יהפכו להיות חיצוניות ויועברו לספקי שירותים משפטיים אלטרנטיביים.ם

גישת לקוחות לשירותים משפטיים

המעבר יהיה מונע מדרך הגישה של הלקוחות לשירותים משפטיים. מלהיות מונעים ממומחיות התמקצעות ומטבע יחסים- בלבד, חל מעבר להנעה המבוססת על מומחיות, וכן על כלים ופתרונות המבוססים על טכנולוגיה. הטרנד הזה ימשיך לגדול, בעוד תאגידים עובדים עם קבוצות קטנות של חברות עריכת דין על מנת לקבל ייעוץ משפטי מותאם ממומחה, שהייצוא של הפעולות פרוצדורליות המשפטיות, יהפכו משימות משפטיות, ועוד הרבה משימות משפטיות מיוחדות לכאלו הנצרכות על ידי ספקי שירותים משפטיים אלטרנטיביים המוגברים על ידי טכנולוגיה. מספר תאגידים קטנים עד בינוניים וכן יחידים, מספר שרק הולך וגדל, יפנו לפלטפורמות מבוססות טכנולוגיה ועל מערכות אקולוגיות על בסיס מקרה למקרה, לטובת סיוע בממשק וזיהוי ספקי שירותים משפטיים מומחים.ם

גם ממשלות ורשויות מקומיות, נוטריונים וכו', שמבחינה היסטורית איטיים באשר לאימוץ שינוי ולעיתים בעלי נטייה להיות מכווני תהליך, יעבירו את המידע התוכן והשירותים שלהם לרשת. הטרנד הזה כבר החל בהמון מדינות באירופה וככל הנראה יתפשט לאזורים גיאוגרפים נוספים. המדינות והממשלות הללו משתמשות בטכנולוגיה (לדוגמא "בלוק צאיין" או בינה מלאכותי) על מנת ליצור מצב בו יובילו על פני מדינות יותר מבוססות מהן.ן 

פיצול הכנסות

תעשיית השירותים המשפטיים די מפוצלת. סה"כ ההוצאות הגלובליות לשנת 2017 עמד על 849 ביליון דולר, לשום שחקן יחיד לא היה יותר מאחוז אחד של נתח שוק. בשנת 2017, 200 חברות עריכת הדין המובילות יחדיו הרוויחו 135 ביליון דולר, או 16 אחוז של הכנסות השוק. בצפון ארה"ב, חברות עריכת הדין הקטנות עד הבינוניות היו בעלות נתח ההכנסה המשפטית הגדול ביותר, כ40 ל50 אחוזים. אזור זה הוא בעל נתח ההכנסות של חברות עריכת הדין הקטנות עד הבינוניות הקטן ביותר.  בשנת 2017, שוק השירותים המשפטיים האלטרנטיביים עמד על כ10.7 ביליון, דבר שהופך זאת לאחוז אחד של השוק המשפטי. הצפי הוא כי השוק הזה יגדל ל55 ביליון דולר עד שנת 20258. לאורך מספר השנים הבאות, הכנסות משפטיות נוספות יעברו ל"ביג פור", ספקי שירותים משפטיים אלטרנטיביים ושחקנים מונעי טכנולוגיה ומערכות אקולוגיות/ פלטפורמות בעוד שלקוחות מרגישים יותר בנוח למנף טכנולוגיה לטובת פעילויות של "עסקים משפטיים" ו"עריכת דין".ן

חברות שיצברו נתח שוק, והכנסות בשוק השירותים המשפטיים "השוק של העתיד" יהיו אלו ש:לח

ייצרו פלטפורמות מבוססות טכנולוגיה בשביל חברות עריכת הדין קטנות עד בינוניות על מנת שיוכלו לספק שירותי אספקה שיתפרסו לעבר מספר אזורי עיסוק גאוגרפי.ך

יפתחו פלטפורמה או שוק זמין טכנולוגית- כמו "אובר", על מנת לקשר בין אלו המחפשים ספק שירותים משפטיים לבין חברות עריכת הדין הנמצאות במחלקת החברות הקטנות עד הבינוניות;ת

יפתחו מערכות אקולוגיות או פלטפורמות, אשר מיושרות עם חווית הלקוח, שמטרתן לספק ייעוץ משפטי.י

ספקים שהצלחתם בנושא תהיה מוגבלת יתמקדו ב:ח

בני אנוש, שיספקו שירותים ללקוחות, וזאת בשל לחץ שהולך ומתדרדר באשר לסכום החיוב במקביל לעלייה בעלות המציאה וההעסקה של כישרון מתאים.ם

פתרונות נישה (עיסוק, תעשייה, מקומי), בעלי מדרגיות מוגבלת.ת

באופן כללי, כמות עורכי הדין תגדל, וזאת בשל גידול בכמות הסכנות הפוטנציאליות בתעשיות חדשות ומתפתחות, ולפיכך גידול בסכנות המשפטיות מהשימוש בטכנולוגיות קיימות וחדשות. אם זאת, סביר כי הרבה מעורכי הדין "ישבו" מחוץ למבנה חברת עריכת דין וימנפו דרכים אחרות לספק שירותים משפטיים ללקוחות, כאשר דור הלקוחות הצעיר יותר ירגיש יותר בנוח להשתמש בפתרונות מבוססי טכנולוגיה למילוי הצורך שלהם בשירותים משפטיים, כפי שהם עושים על מנת לרכוש מוצרים או שירותים נוספים בתעשיות השונות.ת

סביר כי זו תהיה ההשפעה על מגוון השחקנים המצויים במערכת האקולוגית של ספקי השירותים המשפטיים:ם

הנזילות העכשוויות בשוק מספקת יתרון משמעותי למשקיעים אשר בעזרתה יכולים להשקיע בסוגים שונים של ליגל טק היכולים להתאחד וכך ליצור מערכת אקולוגית ולהשתלט על חלק מכובד בשוק.ח

הגישה שתאפשר לספקים להיות מוצלחים במתן שירותים משפטיים "שוק העתיד"ד

בתעשיית השירותים המשפטיים לחברה אין גישה אחת בודדה על מנת שתביא את עצמה להצלחה בתחום השירותים המשפטיים "שוק העתיד". הגישה שכל חברה תנקוט תלויה בתפקידה העכשווי בתוך המערכת האקולוגית, במיקומה בשוק וכן בחזון שיש לה לעתיד. הטרנדים הטכנולוגים שסביר שישפיעו במידה הרבה ביותר על הסביבה המשפטית הם שימוש בבינה מלאכותית שהולך ומתפשט (כגון: עיבוד שפות טבעי, למידת מכונות, תולדה טבעית של שפות), וכן היווצרות קשר בין אנשים לעסקים ושירותים על מנת לספק תוצאות דיגיטליות המבוססות על האינטרנט, על "הענן" ועל בלוק צ'איין. במקביל לכך כי טכנולוגיה משפיעה ותמשיך להשפיע על התעשייה המשפטית באופן משמעותי, זה חשוב לזכור כי אף אחד לא צריך להוביל טרנספורמציה של עסק על ידי טכנולוגיה. יש להתמקד בלקבוע חזון באשר לעתיד של עסק ולאחר מכן להתבונן באנשים וטכנולוגיה על מנת לממש אותו.ו

-גישה פוטנציאלית אחת שיכולים לנקוט בה השחקים הנמנים בתוך המערכת האקולוגית על מנת להוביל את עצמם להצלחה עתידית יכולה להיות מינוף של שיטת ה

“ABCDEs for legal Success”

העתיד

תעשיית השירותים המשפטיים תמשיך להתפתח לאורך השנים הבאות.ת
הלקוחות של השירותים המשפטיים ימשיכו לדרוש עליה בכמות השירותים המשפטיים המציעים ייעוץ המותאם פר לקוח שעלותו סביר, כמו השירותים שהם מקבלים בתעשיות אחרות כגון שירותים פיננסים, שירותי קמעונאים שירותי מידע וכדומה.ה
בנוסף לכך, הלקוחות הולכים להרגיש יותר בנוח להשתמש בספקי שירותים משפטיים שכעת יכולים לספק את אותם השירותים.ם
רוב הספקים כבר משקיעים בקדמה ובטכנולוגיה עליה מבוססת וזאת על מנת לספק ללקוחות שירותים משופרים. הם עושים זאת על ידי שיתוף פעולה עם לקוחותיהם אשר יוליד פתרונות ושירותים שעולים על צפיות הלקוחות: העסקה של מומחים בעלי כישורים עסקיים בניהול מחלקה, בעיבוד, בעבודה עם תאגידים סובבי מטרה, ובייצוא עבודה נצרכת לארגונים אלטרנטיביים. כ
סוד ההצלחה לספקים יהיה להתמקד בלתת מענה לצרכים הלחוצים ביותר וכן נקודות התורפה של הלקוחות וזאת על ידי אימוץ טכנולוגיה וניהול יעיל של השינוי.י

Request a demo of LegalUp today!

GET YOUR FREE DEMO

The post "An Industry in Transition: Legal Services "Market of the Future appeared first on LegalUp.

סקירת החובות החלות על נותני שירותי אשראי ונותני שירותים פיננסיים

מכח צו איסור הלבנת הון

במסגרת המאבק נגד הלבנת הון ומימון טרור בארץ ובהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים, הוטלו על נותני שירותי אשראי ונותני שירותים פיננסיים חובות שונות, אשר מטרתן למנוע הענקת השירות המבוקש כאשר יש בו סיכון להלבנת הון או מימון טרור.

מאמר זה יסקור את החובות האמורות, המעוגנות בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ח-2018 (להלן: "הצו"), ובהנחיות הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

(א)   על מי חל הצו?

• נותני שירותי אשראי – מי שעוסק במתן אשראי דרך עיסוק, למעט הנפקה של כרטיסי אשראי, ולרבות העמדת מסגרת אשראי, וכולל ניכיון שיקים, פקטורינג (מתן אשראי כנגד המחאת זכותו של מקבל האשראי לקבל נכסים פיננסיים מאחר), ליסינג (מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס או שירות) ועוד.  
• נותני שירות בנכס פיננסי – מי שמבצע דרך עיסוק פעולות החלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר, לרבות פדיון, פריטה, המרה, מכירה או העברה של נכס פיננסי; וכן ניהול או שמירה של נכס פיננסי, לרבות באמצעות כספת. נכס פיננסי כולל מזומן, שיק, שטר חוב, המחאה בנקאית, פיקדון כספי, נייר ערך, מטבע וירטואלי וכד'.
• מקבל שירות שאינו מזדמן – הצו מתמקד בחובות החלות בעת מתן שירות ללקוח שאינו מזדמן, דהיינו – במהלך תקופה של חצי שנה קיבל אשראי או שירות בנכס פיננסי אצל אותו נותן שירות, בסכום מצטבר העולה על 50,000 ₪, או מקבל שירות שביצע פעולה בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה לצו. לעניין שירות במטבע וירטואלי – מקבל שירות שבמהלך תקופה של חצי שנה קיבל אשראי או שירות בנכס פיננסי אצל אותו נותן שירות, בסכום מצטבר העולה על 5,000 ₪.

(ב)   מהן החובות החלות מכח הצו?

•       חובת הכרת הלקוח וזיהויו
•       קבלת הצהרת נהנה ובעל שליטה
•       הערכת מידת הסיכון של הלקוח להלבנת הון ולמימון טרור
•       חובות הקשורות לביצוע העברות אלקטרוניות
•       חובות דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על פעילות רגילה ובלתי-רגילה של מקבל שירות
•       ביצוע בקרה שוטפת אחר פעולות מקבל שירות
•       ניהול רישומים
•       בדיקה מול רשימות מוכרזים

(ג) מה כוללת חובת הכרת הלקוח?

מטרת חובה זו היא לקבל מהלקוח מידע שישמש כתשתית לשם בחינת סבירות עסקית של השירות המבוקש. לשם מילוי חובה זו יש לבקש ממקבל השירות מידע אודות עסקיו (מה עיסוקו / סוג עסקיו) מידע אודות השירות המבוקש (בירור מטרת האשראי המבוקש, בירור מקור הנכסים הפיננסיים שלגביהם ניתנים השירותים, בירור מקור החזר האשראי וזיקתו של מקבל האשראי אל מי שהתחייב להחזיר את האשראי או מי שמבקש להחזיר את האשראי) ומידע אודות סירוב קודם למתן שירות מסיבות הקשורות להלבנת הון או מימון טרור. 

בנוסף, אם מקבל השירות הוא תושב חוץ, נותן השירות נדרש גם לברר את זיקתו לישראל וכן האם הוא "איש ציבור זר", באמצעות השאלון הזה. איש ציבור זר הוא תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ בחמש השנים האחרונות. הגדרה זו כוללת גם כל בן משפחה של תושב חוץ כאמור או תאגיד שהוא בעל שליטה בו, יועץ ומינוי אישי של איש הציבור הזר או שותף עסקי של אחד מאלה. תפקיד ציבורי בכיר כולל ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר מפלגה בכיר, חבר ממשלה, קצין צבא או משטרה בכיר, נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית, בעל תפקיד בכיר בארגון בין לאומי, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה. אם נותן השירות סיווג את איש הציבור הזר ברמת סיכון גבוהה, הוא נדרש גם לברר את מקור משאביו הפיננסיים של איש הציבור הזר, ולגבי איש ציבור זר שהוא בעל עסק – גם את סוג עסקיו.

(ד)     מהם הפרטים שיש לקבל והמסמכים שיש לדרוש מהלקוח לשם מילוי חובת הזיהוי?

• זיהוי יחיד – יש לקבל מהלקוח את הפרטים הבאים: שם, מספר זהות, תאריך לידה ומין, מען. נוסף על כך יש לקבל תעודת זהות או העתק מאושר שלה / תעודת עולה / רישיון נהיגה / דרכון (ככל שמדובר בתושב חוץ ניתן לדרוש תעודת מסע או כרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי), ולאמת את מסמך הזיהוי הנ"ל אל מול מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות.
• זיהוי תאגיד – יש לקבל מהלקוח את הפרטים הבאים: שם, מספר ח.פ, תאריך התאגדות, מען ופרטי מנכ"ל. יש לקבל מהתאגיד תעודת רישום, עותק ממסמכי היסוד של התאגיד ונסח פרטי התאגיד במרשם המתאים. לגבי תאגיד שאינו רשום לישראל, יש לקבל מסמך המעיד על רישומו ומכיל את פרטי הזיהוי הנדרשים, או אישור עו"ד לעניין פרטים אלו.  
• זיהוי הערב – במקרים המתאימים יש לקבל מהלקוח את פרטי הגורם שיערוב עבורו להחזר האשראי: שם, מספר זהות ומען.
• זיהוי מקבל שירות שנחזה להיות נותן שירות פיננסי או נותן שירות אשראי בעצמו – יש לקבל העתק מהרישיון למתן שירותים שניתן לו. לחלופין, ניתן לדרוש ממנו הצהרה בכתב כי אינו חייב ברישיון מכח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.
• במקרה שהפעולה מבוצעת על ידי מיופה כח – ההגדרה של מקבל שירות כוללת גם מיופה כוח. לפיכך, יראו במיופה כוח כמקבל שירות. מיופה כוח הוא מי שמקבל השירות ייפה את כוחו לפעול מטעמו, בין אם מקבל השירות הוא יחיד ובין אם לאו. יש לקבל העתק של כתב יפוי הכח, כתב נאמנות או החלטת האורגן המוסמך בתאגיד.

כל מסמכי הזיהוי צריכים להיות מקוריים או העתק נאמן למקור המאומת בידי הרשות שהנפיקה את מסמך המקור/ עורך דין/נותן השירות או מי מטעמו/נציג דיפלומטי או קונסולרי בחו"ל.

(ה)   באיזה אופן יש לבצע את חובת הזיהוי?

ניתן לבצע את חובת הזיהוי פנים אל פנים, על ידי נותן השירות או מי מטעמו/ עו"ד / נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחו"ל. לחלופין, ניתן לבצע זיהוי מרחוק באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי חזותי לפי הוראות הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון. ניתן לעיין בחוזר הממונה מס' 2020-10-5 בנושא "התקשרות מרחוק עם מקבל שירות באופן מקוון", כאן.   

(ו)   הקלות בזיהוי פנים אל פנים במתן שירות באמצעות מערכת סגורה

הצו כולל הקלות למצבים בהם הפעילות מתבצעת במערכת סגורה ובמערכת סגורה למחצה – מצבים שבהם הכספים יוצאים מחשבון בתאגיד בנקאי, בנק הדואר או בנק זר שחל עליו משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, וחוזרים אליו.

ההקלות העיקריות שניתן לקבל במסגרת זו, בהתקיים תנאי סף מסוימים המפורטים בסעיף 7 לצו, הן: פטור מחובת זיהוי פנים אל פנים, אימות מול מסמכי הבנק, פטור מאימות פרטי הזיהוי של מיופה כוח ופטור מקבלת הצהרה בחתימת מקור.

(ז)         חובת שמירת מסמכים

יש לשמור העתק מצולם מכל המסמכים שהלקוח מסר, לתקופה של 5 שנים ממועד סיום החזר האשראי או מתן השירות בנכס הפיננסי. ניתן לשמור את מסמכי הזיהוי באמצעות סריקה ממוחשבת. 

(ח)        הצהרה על נהנה ובעל שליטה:

טרם מתן השירות יש להחתים את הלקוח על הצהרה לגבי זהות הנהנה ממתן השירות וכן זהות בעלי השליטה בתאגיד מבקש השירות. על נותן השירות לבחון את סבירות ההצהרה, כחלק מהערכת הסיכון האם השירות הפיננסי או שירות האשראי ניתן במטרה לתת כסות לפעילות של אחר (נהנה/בעל שליטה) וכך לשמש חוליה בשרשרת פעולות המיועדת להוביל להלבנת הון או מימון טרור. יש לקבל את הצהרת הלקוח על גבי הטופס המופיע בתוספת לצו. 

בנוסף, יש לקבל מהלקוח מידע אודות הזיקה בינו לבין הנהנה מהפעילות הפיננסית, וכן פרטים אודות סירוב קודם למתן שירות מסיבות הקשורות להלבנת הון ומימון טרור שניתן לנהנה ממתן השירות.  

(ט)        הערכת סיכון וביצוע בקרה שוטפת:

• יש לקיים בקרה אחר פעולות הלקוח ולבדוק כי הן תואמות את אופי הפעילות הרגילה שלו. ככל שמתעורר ספק לגבי זהות הלקוח או לגבי אמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לנותן השירות, יבצע נותן השירות הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת לפי מידת הסיכון של הלקוח. ככל שהתעורר חשש להלבנת הון או למימון טרור לגבי פעולות שביצע הלקוח, יבקש נותן השירות מידע והסברים לגבי אותן הפעולות, ובמקרה הצורך גם אסמכתאות התומכות במידע ובהסברים אלו, ויעדכן את רישומי הכרת הלקוח בהתאם.
• יש לבצע בקרה מוגברת כאשר מדובר בפעילות מול מדינה בסיכון (המופיעה בתוספת הראשונה לצו), איש ציבור זר או פעולה בסיכון גבוה להלבנת הון/מימון טרור. רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות המרמזות על סיכון להלבנת הון או מימון טרור, מופיעה בתוספת הרביעית לצו. רשימה זו מהווה כלי עזר משמעותי להפעלת שיקול הדעת בעת קביעת רמת הסיכון הכרוכה בביצוע השירות.  

(י)         דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון:

יש להעביר דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון אם השירות המבוקש הוא אחת הפעולות שלהלן:

• העברה של נכס פיננסי מנותן שירותי אשראי ללקוח ולהפך, בסכום שווה ערך ל-50,000 ₪ לפחות, ולעניין אשראי שניתן אגב רכישת נכס או שירות – בסכום שווה ערך ל-150,000 ₪ לפחות.
• ביצוע פעולה של מתן שירות בנכס פיננסי בעבור מקבל שירות, בסכום שווה ערך ל-50,000 ₪ לפחות.
• העברה של נכס פיננסי מנותן שירות אשראי למקבל שירות ולהפך, וכן ביצוע פעולה של מתן שירות בנכס פיננסי בעבור מקבל שירות, שבה מעורבת מדינה בסיכון (המופיעה בתוספת הראשונה לצו), בסכום שווה ערך ל-5,000 ₪ לפחות.
• פעולה הנחזית בעיני נותן השירות לבלתי רגילה – לשם הפעלת שיקול הדעת לעניין זה, ניתן להיעזר ברשימת הפעולות שבתוספת הרביעית.

*לפירוט אודות אופן הדיווח ניתן להיכנס לאתר הרשות לאיסור הלבנת הון .

(י"א)      בדיקת פרטי זיהוי אל מול רשימות:

יש לבדוק את פרטי הזיהוי שנמסרו במסגרת מילוי חובת הזיהוי והכרת הלקוח, מול רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ורשימת הגורמים שהוכרזו כמסייעים להפצה ולמימון של נשק להשמדה המונית. ניתן לערוך את הבדיקה במערכת LegalUp, כאן (אפשר לשים כאן את הקישור לחיפוש שלנו, או שזה רק ללקוחות?).

כיצד ניתן להתמודד עם נטל הרגולציה?

מערכת LegalUp מייעלת את הליך הציות לצו ומאפשרת לבצע הליך הכרת לקוח והערכת סיכון באופן דיגיטלי, ביעילות ובמהירות, בהתאם להנחיות המפורטות בצו. איך זה עובד?

המערכת מתרגמת את טופס הכרת הלקוח לשאלון דיגיטלי. ניתן לשלוח למקבל השירות קישור למילוי השאלון אונליין. עם סיום מילוי השאלון, נותן השירות יקבל מייל אוטומטי עם טופס מלא של הכרת הלקוח, ויוכל למלא על בסיסו שאלון הערכת סיכון. שאלון זה מבנה ומתעד את שיקול הדעת של נותן השירות בבואו להעריך את הסיכון להלבנת הון או מימון טרור הכרוך במתן השירות. עם סיום המענה על השאלון, מופק אוטומטית קובץ וורד עם טופס הערכת סיכון.

רוצים לראות איך זה עובד?

בקשו הדגמה של LegalUp היום!

קבלו הדגמה בחינם!

The post סקירת החובות החלות על נותני שירותי אשראי ונותני שירותים פיננסיים מכח צו איסור הלבנת הון appeared first on LegalUp.

טופס ״הכר את הלקוח״ ליחיד – חוזה ביטוח חיים פתיחת קופת גמל

בהתאם לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטחים, סוכני ביטוח וחברות מנהלות, למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע”ז-2017

חלק א':

• שם פרטי
• שם משפחה
• מספר זהות;
• תאריך לידה:
• מען – כתובת מלאה
•  מין:

* זכר

* נקבה

חלק ב':

הכרת הלקוח שמבקש להיות העמית או המבוטח :

מקור הכספים: סוג השירות העסקי המתוכנן להיות מבוצע בשביל הלקוח באמצעות נותן השירות העסקי-

• עיסוק הלקוח:
• מטרת פתיחת החשבון:
• הפעילות המתוכננת בחשבון:
• תושבות:

*תושב הארץ

*תושב חו״ל

האם אתה / מי מבני משפחתך / שותפך העסקי / בעל שליטה בתאגיד / מוטב למקרה מוות / נהנה / תאגיד המצוי בשליטתך הינם איש ציבור זר?

1. מהי זיקתך לישראל?
2. האם אתה תושב חוץ?

• כן
• לא

אם התשובה היא חיובית, האם אתה בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ כמפורט להלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה) (נא לסמן):

• איני בעל תפקיד בכיר בחוץ לארץ
• ראש מדינה
• נשיא המדינה
• ראש העיר
• שופט
• חבר פרלמנט
• חבר ממשלה
• קצין צבא בכיר
• קצין משטרה בכיר
• תפקיד ציבורי בכיר אחר (נא לפרט)

לגבי מי שהוא בעל עסק בלבד:

• סוג עסקיו של בעל העסק:

לגבי מי שהוא תושב חוץ בלבד:

זיקה לישראל:

• עובד בישראל
• קרובי משפחתי מתגוררים בישראל
• אזרח ישראלי
• מנהל עסקים בישראל
• משקיע בישראל
• מבקר בישראל בתדירות גבוהה
• אין זיקה לישראל

הריני מצהיר/ה בזאת כי למיטב ידיעתי כל המידע שמסרתי במסמך זה, מלא ומהימן

הריני מתחייב/ת לדווח על כל שינוי בהצהרתי זו  

•  שם פרטי:
•  שם משפחה:
•  מס' זהות:

***אין במזכר זה כדי להוות ייעוץ משפטי משום סוג שהוא ו/או כדי להטיל אחריות מכל סוג שהוא על ליגל-אפ בע״מ בכל הקשור ליישום הוראות הרגולציה.

בקש הדגמה של LegalUp היום!

קבל הדגמה בחינם!

The post טופס ״הכר את הלקוח״ ליחיד – חוזה ביטוח חיים פתיחת קופת גמל appeared first on LegalUp.

תיקון חוק חתימה אלקטרונית:

באילו מסמכים אפשר להשתמש בחתימה דיגיטלית?

פנה ל-LegalUp לפרטים על שירות חתימה דיגיטלית

לפרטים נוספים

The post תיקון חוק חתימה אלקטרונית: באילו מסמכים אפשר להשתמש בחתימה דיגיטלית? appeared first on LegalUp.

חוק חתימה אלקטרונית, תשס"א-2001

פרק א: כללי

הגדרות

1.  בחוק זה –

"אמצעי לאימות חתימה" – תוכנה, חפץ או מידע ייחודיים, הדרושים כדי לזהות שחתימה אלקטרונית מאובטחת הופקה באמצעי חתימה מסוים;

"אמצעי חתימה" – תוכנה, חפץ או מידע ייחודיים, הדרושים להפקת חתימה אלקטרונית מאובטחת;

(תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

"בעל אמצעי חתימה" – מי שהופק לו אמצעי חתימה;

(תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

"גורם מאשר" – גורם המנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות, והרשום במרשם לפי הוראות חוק זה;

"גורם מאשר זר" – גורם שהוכר לפי הוראות סעיף 22, והרשום במרשם לפי הוראות חוק זה;

"חתימה אלקטרונית" – חתימה שהיא מידע אלקטרוני או סימן אלקטרוני, שהוצמד או שנקשר למסר אלקטרוני;

"חתימה אלקטרונית מאובטחת" – חתימה אלקטרונית שמתקיימים בה כל אלה:

(1)   היא ייחודית לבעל אמצעי החתימה;

(2)   היא מאפשרת זיהוי לכאורה של בעל אמצעי החתימה;

(3)   היא הופקה באמצעי חתימה הניתן לשליטתו הבלעדית של בעל אמצעי החתימה;

(4)   היא מאפשרת לזהות שינוי שבוצע במסר האלקטרוני לאחר מועד החתימה;

(תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

"חתימה אלקטרונית מאושרת" – חתימה אלקטרונית מאובטחת אשר גורם מאשר הנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת בדבר אמצעי אימות החתימה המזהה אותה;

"מחשב", "חומר מחשב", "פלט" ו"חדירה לחומר מחשב" – כהגדרתם בסעיפים 1 ו-4 לחוק המחשבים, תשנ"ה- 1995;

(תיקון מס' 2) תש"ע-2010

"מידע", לעניין ההגדרות בסעיף זה – כהגדרתו בחוק המחשבים;

"מסר אלקטרוני" – מידע אשר נוצר, נשלח, נקלט או נשמר באמצעים אלקטרוניים או אופטיים, כשהוא נראה, נקרא, נשמע או מאוחזר באמצעים כאמור;

"מרשם" – המרשם כאמור בסעיף 9;

"רשם" – הרשם שמונה לפי הוראות סעיף 9;

(תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

"תעודה אלקטרונית" – מסר אלקטרוני המאשר כי אמצעי לאימות חתימה מסוים הוא של אדם מסוים;

(תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

"תעודה אלקטרונית מאושרת" – תעודה אלקטרונית שהנפיק גורם מאשר לפי הוראות פרק ד';

"השר" – שר המשפטים.

(תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

פרק ב': תוקף חתימה אלקטרונית

קיום דרישת חתימה לפי חיקוק (תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

2. (א)  נדרשה לפי חיקוק חתימתו של אדם על מסמך, ניתן לקיים דרישה זו לגבי מסמך שהוא מסר אלקטרוני, באמצעות אחת מאלה:

(1)   חתימה אלקטרונית מאושרת;

(2)   חתימה אלקטרונית אחרת, ובלבד שמתקיימות, ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין, התכליות  לדרישת החתימה בהתאם לאותו חיקוק.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)   דרישת חתימה לפי חיקוק על מסמך מהסוג המנוי בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה, ניתן לקיימה רק באמצעות חתימה אלקטרונית מהסוג הקבוע לגביו בטור ב' לצדו;

(2)   לגבי סוגי מסמכים המנויים בחלק ב' לתוספת הראשונה לא ניתן לקיים את דרישת החתימה לפי  חיקוק באמצעות חתימה אלקטרונית.

(ג)   השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.

קבילות חתימה אלקטרונית (תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

3. 3.

(א)  לא תישלל קבילותה של חתימה רק בשל היותה חתימה אלקטרונית.

(ב)  מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, יהיה קביל בכל הליך משפטי ויהווה ראיה לכאורה לכך –

(1)   שהמסר האלקטרוני לא שונה לאחר מועד החתימה;

(2)   שהמסר האלקטרוני נחתם באמצעי החתימה המזוהה על ידי האמצעי לאימות החתימה אשר נמצא בתעודה האלקטרונית שצורפה למסר האלקטרוני, ככל שצורפה;

(3)   לעניין מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת – גם לכך שהמסר האלקטרוני נחתם על ידי בעל אמצעי החתימה.

נטל ההוכחה בעניין חתימה על מסר אלקטרוני בקשר לחוזה או לכריתתו (תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

3א.     (א)  גורם מעצב המבקש להסתמך על חתימה של צד לחוזה עמו על מסר אלקטרוני בקשר לאותו חוזה או לכריתתו, עליו הנטל להוכיח כי אותו צד חתם על המסר האלקטרוני; לעניין זה, "גורם מעצב" – צד לחוזה שיש לו עדיפות בעיצוב אופן החתימה האלקטרונית על המסר האלקטרוני כאמור.

(ב)  הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בכל חוזה.

(ג)   הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מסר אלקטרוני שנחתם בחתימה אלקטרונית מאושרת.

חזקה לעניין חתימה אלקטרונית (תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

4. הנפיק גורם מאשר תעודה אלקטרונית מאושרת בדבר אמצעי אימות החתימה המזהה חתימה אלקטרונית, חזקה כי אותה חתימה אלקטרונית היא חתימה אלקטרונית מאושרת.

תעודת גורם מאשר (תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

5. (א) בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה תעודה החתומה בידי מנהל גורם מאשר או מי מטעמו, המאשרת כי תעודה אלקטרונית מאושרת מסוימת הונפקה על ידי הגורם המאשר (להלן – תעודת גורם מאשר); תעודה כאמור תיערך לפי טופס שקבע השר.

(ב)  דין תעודת גורם מאשר כדין עדות לענין סעיף 237 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

(ג)   אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות כי מנהל הגורם המאשר או מי מטעמו שחתם על תעודת הגורם המאשר, ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך.

(ד)  נתברר לבית המשפט שבקשתו של בעל דין לחקור מנהל גורם מאשר או מי מטעמו בבית המשפט, כאמור בסעיף קטן (ג), באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות החקירה.

(תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

6. (בוטל).

חובות בעל אמצעי חתימה ואחריותו

7. (א)  בעל אמצעי חתימה –

(1)   ינקוט את כל האמצעים הסבירים לשם שמירה על אמצעי החתימה שלו ולשם מניעת שימוש בו בלא הרשאתו;

(2)   ימסור הודעה, מיד כשנודע לו על פגיעה בשליטתו באמצעי החתימה, לכל מי שסביר שיסתמך על חתימתו האלקטרונית עקב קשרים שגרתיים ביניהם, ולכל מי שידוע לו כי קרוב לודאי שיסתמך על חתימתו האלקטרונית.

(תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

(א1) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מסירת הודעה לפי סעיף קטן (א)(2); כמו כן רשאי השר לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאי בעל אמצעי חתימה לקיים את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור באמצעות מסירת הודעה לגורם שהנפיק את אמצעי החתימה במקום מסירת הודעה לגורמים האמורים באותו סעיף קטן, ובלבד שמתקיימים לגבי אותו גורם תנאים שקבע השר.

(תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

(ב)  קיים בעל אמצעי החתימה את חובותיו כאמור בסעיף זה, לא יהיה אחראי לנזק שנגרם עקב שימוש באמצעי החתימה שלו בלא הרשאתו.

חובות בעל אמצעי חתימה אלקטרונית מאושרת ואחריותו

8. (א)  בעל אמצעי חתימה המשמש להפקת חתימה אלקטרונית מאושרת:

(1)   יקיים את הוראות סעיף 7(א)(1);

(2)   ימסור לגורם מאשר, לפי בקשתו, מידע שהוא למיטב ידיעתו נכון ומלא, הדרוש לגורם המאשר לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה;

(תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

(3)   ימסור הודעה לגורם המאשר שהנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת בעבורו, מיד כשנודע לו כי נפגעה שליטתו באמצעי החתימה.

(ב)  קיים בעל אמצעי חתימה המשמש להפקת חתימה אלקטרונית מאושרת את חובותיו, כאמור בסעיף קטן (א), לא יהיה אחראי לנזק שנגרם עקב שימוש באמצעי החתימה שלו בלא הרשאתו.

פרק ג': רישום

רשם גורמים מאשרים

9.

(א)  השר ימנה, מבין עובדי משרדו, אדם הכשיר להיות שופט בית משפט שלום, להיות רשם.

(ב)  הרשם ינהל מרשם, שבו ירשום גורמים מאשרים וגורמים מאשרים זרים לפי הוראות חוק זה; המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור.

(ג)   הרשם יפקח על הגורמים המאשרים לפי הוראות חוק זה.

בקשה לרישום גורם מאשר

10. (א)  בקשה לרישום גורם מאשר במרשם תוגש לרשם, ותכלול את כל אלה:

(1)   שם המבקש, שמו של המועמד להיות מנהל הגורם המאשר ופרטי הזיהוי של כל אחד מהם ומענם; היה המבקש תאגיד, תכלול הבקשה גם את המסמכים שעל פיהם התאגד התאגיד או שעל פיהם הוא פועל, את שמות בעלי השליטה בתאגיד, וכן את שמות המנהלים, פרטי זיהוים ומענם; לענין זה, "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;

(2)   פרטים בדבר עיסוקיו האחרים של המבקש;

(3)   פרטים נוספים שקבע השר.

(תיקון מס' 2) תש"ע-2010

(א1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו על בקשה לרישום שמגישה המדינה, או שמגיש תאגיד שהוקם לפי חוק, בשינויים המחויבים כפי שיקבע השר.

(ב)  לבקשה יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לרישום כאמור בסעיף 11.

(ג)   הרשם רשאי לדרוש ממבקש הרישום כל מידע או מסמך נוספים הדרושים לצורך בדיקת הבקשה.

תנאים לרישום גורם מאשר

11. (א)  הרשם ירשום במרשם מבקש המקיים אחר ההוראות לפי חוק זה וכן את כל אלה:

(תיקון מס' 2) תש"ע-2010

(1)   הוא אחד מאלה:

(א)   אזרח ישראלי או תושב ישראל;

(ב)   תאגיד שהתאגד בישראל שמקום עסקיו או פעילותו בישראל ואחת ממטרותיו היא ניהול עסק או פעילות כגורם מאשר;

(ג)    תאגיד שהוקם לפי חוק, והשר הממונה על ביצוע החוק שלפיו הוקם אותו תאגיד אישר לו להגיש בקשה להירשם במרשם;

(ד)   המדינה; ואולם התנאים הקבועים בפסקה (3) לא יחול לגבי המדינה, והתנאים הקבועים בפסקה (5) יחולו לגביה בשינויים המחויבים כפי שיקבע השר; השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לעניין רישום המדינה במרשם;

(2)   בידיו מערכות חומרה ותוכנה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות;

(3)   הוא הפקיד ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת, או ביטח את עצמו אצל מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ"א-1981, הכל לפי קביעת הרשם, לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל של הגורם המאשר;

(תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

(4)   הוא רשם את מאגרי התעודות האלקטרוניות המאושרות, האמורים בסעיף 18(ג), כמאגרי מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981;

(5)   מבקש הרישום וכן מי שמועמד להיות מנהל הגורם המאשר לא הורשעו בעבירה; היה המבקש תאגיד – לא הורשעו בעבירה דירקטור המכהן בו וכן בעל השליטה בתאגיד; בפסקה זו –

"הורשע בעבירה" – לרבות מי שהוגש נגדו כתב אישום וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו;

"עבירה" – עבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה מן הראוי כי המבקש יירשם כגורם מאשר;

"שליטה" – כהגדרתה בסעיף 10.

(ב)  הרשם רשאי להתנות את הרישום בתנאים נוספים וכן לקבוע הגבלות על פעילותו של הגורם המאשר לענין היקף הפעילות או סוגה, בין השאר בשים לב גם לעיסוקיו האחרים של המבקש.

אישור אמצעי אימות חתימה של גורם מאשר

12. השר רשאי לקבוע כי הרשם יאשר בחתימתו האלקטרונית המאובטחת את אמצעי אימות החתימה של הגורמים המאשרים; בתקנות לפי סעיף זה יקבע השר את דרכי האישור ופרטיו.

דיווח לרשם על שינויים

13. חל שינוי בפרט מן הפרטים שנמסרו לפי סעיפים 10 או 11, ידווח על כך לרשם, מבקש הרישום או הגורם המאשר, לפי הענין, בתוך 15 ימים מהיום שבו נודע לו על השינוי.

מחיקת רישום של גורם מאשר או התליית תוקפו

14.

(א)  נוכח הרשם כי גורם מאשר אינו מקיים אחר הוראה מההוראות לפי חוק זה, ידרוש מהגורם המאשר לתקן את הטעון תיקון, ורשאי הוא, לאחר שנתן לגורם המאשר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתלות את תוקף רישומו במרשם לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, או למחקו מהמרשם.

(ב)  התלה הרשם את תוקף הרישום של גורם מאשר לפי הוראות סעיף קטן (א), ונוכח בתום תקופת ההתליה כי לא תוקן הטעון תיקון, רשאי הוא להאריך את תקופת ההתליה ב-30 ימים נוספים; נוכח הרשם כי לא תוקן הטעון תיקון בתום תקופת ההארכה, ימחק הרשם את הגורם המאשר מהמרשם.

(ג)   הרשם יפרסם הודעה על התליה או מחיקה לפי סעיף זה, בדרך שקבע השר.

עיצום כספי (תיקון מס' 2) תש"ע-2010 הודעה תשע"ד-2014

14א.  לא קיים גורם מאשר דרישה של הרשם לתיקון לפי סעיף 14(א), רשאי הרשם להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 75,900 שקלים חדשים.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון מס' 2) תש"ע-2010

14ב.

(א)  בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ב)  בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שיהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרה של דרישת הרשם לפי סעיף 14(א), בתוך שנתיים מהפרה קודמת של דרישה כאמור שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.

הודעה על כוונת חיוב (תיקון מס' 2) תש"ע-2010

14ג.   (א)  הרשם ימסור לגורם מאשר שלא קיים דרישה לתיקון לפי סעיף 14(א) (בחוק זה – המפר), הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בחוק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב)  בהודעה על כוונת חיוב יציין הרשם בין השאר את אלה:

(1)   המעשה או המחדל המהווה את ההפרה;

(2)   סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3)   זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות סעיף 14ד;

(4)   שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 14ב.

זכות טיעון (תיקון מס' 2) תש"ע-2010

14ד.  מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו בכתב לפני הרשם, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

החלטת הרשם ודרישת תשלום (תיקון מס' 2)  תש"ע-2010

14ה.  (א)  טען המפר את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות סעיף 14ד, יחליט הרשם, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 14ו.

(ב)  (1)   החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בחוק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הרשם, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;

(2)   החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) לא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.

(ג)   לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 14ד, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

סכומים מופחתים (תיקון מס' 2) תש"ע-2010

14ו.

(א)  הרשם אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בסעיף 14א, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב)  השר רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בסעיף 14א, בשיעורים שיקבע.

סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון מס' 2)  תש"ע-2010

14ז.   (א)  העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הרשם כאמור בסעיף 14ד – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.

(ב)  (1)   סכום העיצום הכספי יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(2)   הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי פסקה (1), תפורסם ברשומות.

המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון מס' 2)  תש"ע-2010

14ח.  העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 14ה.

הפרשי הצמדה וריבית (תיקון מס' 2) תש"ע-2010

14ט.  לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בחוק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

גבייה (תיקון מס' 2)  תש"ע-2010 ת"ט תש"ע-2010

14י.   עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).

עתירה (תיקון מס' 2)  תש"ע-2010

14יא. (א)  אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי חוק זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת הרשם או אם בית המשפט הורה על כך.

(ב)  התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

פרסום (תיקון מס' 2)  תש"ע-2010

14יב. הוטל עיצום כספי לפי הוראות חוק זה, רשאי הרשם לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את שמו של המפר ואת מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה, ורשאי הרשם להורות למפר לפרסם על חשבונו אל המפר פרסום כאמור.

שינוי נסיבות

15.

(א)  נוכח הרשם כי מערכת חומרה או תוכנה שבידי גורם מאשר אינה מקיימת עוד את התנאים האמורים בסעיף 11(א)(2), רשאי הוא להורות לגורם המאשר להתאימה לתנאים האמורים, בתוך תקופה שיקבע.

(ב) נוכח הרשם כי השתנו הנסיבות באופן המחייב את שינוי הערובה או הביטוח שהופקדו לפי הוראות סעיף 11(א)(3), רשאי הוא להורות על שינוי הערובה או הביטוח, בתוך התקופה שיורה.

(ג) לא קיים גורם מאשר את הוראות הרשם לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי הוא להתלות את תוקף רישומו במרשם או למחקו מן המרשם, לפי הוראות סעיף 14.

(תיקון מס' 1) תשס"ה-2005

16. (בוטל).

סמכויות הרשם

17. (א)  לצורך מילוי תפקידיו רשאי הרשם או עובד המדינה שהוא הסמיך לכך בכתב (בסעיף זה – הרשם), לפקח על פעולות הגורמים המאשרים כלהלן:

(1)   לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעילותו של גורם מאשר;

(2)   להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שבו פועל גורם מאשר, ולערוך בו בדיקה; ואולם לא ייכנס הרשם למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;

(3)   לחדור לחומר מחשב ולהפיק פלט תוך חדירה כאמור, ובלבד שפעולות כאמור ייעשו רק על ידי בעל תפקיד המיומן לבצע פעולות אלה;

(4)   לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, אם שוכנע כי הדבר דרוש לשם הבטחת ביצוע חוק זה או כדי למנוע הפרה של הוראותיו; לענין תפיסת חפץ שהוא מחשב או חומר מחשב, יחולו הוראות אלה:

(א)   הרשם יעתיק את חומר המחשב ויותיר את המקור בידי בעליו;

(ב) סבר הרשם כי הותרת המקור של חומר המחשב בידי הבעלים עלולה לפגוע בפיקוח או בתוצאותיו, יתפוס את המקור ויותיר העתק בידי הבעלים;

(ג) סבר הרשם כי העתקת חומר המחשב או הותרתו בידי הבעלים עלולה לפגוע בפיקוח או בתוצאותיו, יתפוס את חומר המחשב בלא להעתיקו;

(ד) לא יפעל הרשם לפי הוראות פסקת משנה (ג) ולא יתפוס חפץ שהוא מחשב או רכיב מרכיביו אלא אם כן קיבל צו של בית משפט;

(ה)   בית המשפט ייתן צו לפי סעיף זה רק אם שוכנע כי התפיסה חיונית לביצוע הפיקוח; תוקפו של צו כאמור לא יעלה על 48 שעות, ולענין זה לא יובאו במנין השעות שבתות וחגים; בית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו לאחר שנתן לבעלים הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(ב)  הרשם לא יסמיך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא בהתקיים כל אלה:

(1)   משטרת ישראל לא הודיעה כי היא מתנגדת למינוי מטעמים של ביטחון הציבור;

(2)   הוא מיומן לביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור;

(3)   הוא קיבל הכשרה מתאימה כפי שקבע השר.

(ג)   פעל הרשם לפי הוראות סעיף זה, יחולו ההוראות האלה:

(1)   הרשם יערוך רשימה של כל החפצים שנתפסו אגב ביצוע הפיקוח, והמקומות שבהם נמצאו;

(2)   הגורם המאשר או אדם מטעמו, יינתן לו להיות נוכח בעת ביצוע הפיקוח, ויימסר לו העתק של רשימת החפצים שנתפסו;

(3)   בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הרשם או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע;

(4)   חפץ שנתפס יוחזר בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-15 ימים מיום שנתפס.

פרק ד': גורם מאשר

פעילותו של גורם מאשר (תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

18. (א)  גורם מאשר רשאי להנפיק לאדם מסוים, לפי בקשתו (להלן – המבקש), תעודה אלקטרונית מאושרת, המאשרת כי אמצעי אימות חתימה מסוים הוא שלו.

(תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

(ב)  גורם מאשר לא ינפיק תעודה אלקטרונית מאושרת אלא לאחר שנקט אמצעים סבירים לזהות את המבקש, לבדוק את אמצעי אימות החתימה שבידיו ולבדוק כי הפרטים שבבקשה להנפקת התעודה נכונים ומלאים.

(תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

(ג)   גורם מאשר ינהל מאגר של תעודות אלקטרוניות מאושרות שהנפיק וכן מאגר של תעודות אלקטרוניות מאושרות בטלות, לפי הוראות חוק זה.

(תיקון מס' 2) תש"ע-2010

(ד)  לצורך ביצוע תפקידיו, ישתמש גורם מאשר רק במערכות חומרה ותוכנה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות; ניהול מערכות כאמור ייעשה כך שפעילותו הטכנולוגית של הגורם המאשר לפי חוק זה תופרד מפעילויות אחרות המבוצעות על ידו.

פרטי תעודה אלקטרונית מאושרת (תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

19. (א)  גורם מאשר יכלול בתעודה אלקטרונית מאושרת לפחות את הפרטים האלה:

(1)   שמו של בעל התעודה ומספר הזהות שלו, או פרט מזהה אחר, כפי שקבע השר;

(2)   אישור בדבר בדיקת אמצעי אימות החתימה של בעל התעודה;

(3)   המספר הסידורי של התעודה האלקטרונית במאגר שהוא מנהל;

(4)   ציון האופן שבו זוהה בעל התעודה;

(5)   ציון מועדי התחילה והסיום של תוקף התעודה;

(6)   שמו ומענו של הגורם המאשר, ודבר רישומו במרשם;

(7)   חתימתו האלקטרונית המאובטחת של הגורם המאשר;

(8)   מידע בדבר קיומן של הגבלות על השימושים המותרים לפי התעודה, ככל שישנן, ואם היתה הגבלה על סכום העסקאות שלגביהן ניתן לעשות שימוש בתעודה – פירוט הסכום;

(9)   מידע בדבר קיומן של הגבלות על אחריותו של הגורם המאשר, ככל שישנן;

(10)  הפניה למאגר התעודות האלקטרוניות המאושרות הבטלות, כאמור בסעיף 18(ג).

(ב)  השר, באישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, רשאי לקבוע פרטים נוספים אשר ייכללו בתעודה אלקטרונית מאושרת.

ביטול תעודה אלקטרונית מאושרת (תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

20. (א)  גורם מאשר יבטל תעודה אלקטרונית מאושרת בכל אחד מאלה:

(1)   לפי בקשה של בעל התעודה, מיד לאחר קבלת הבקשה ואימות זהות המבקש;

(2)   מיד כשנודע לגורם המאשר כי פרט מהפרטים המופיעים בתעודה אינו נכון, או כי נפגמה מהימנות התעודה בדרך אחרת, או כי נפל פגם בחתימתו האלקטרונית המאובטחת של בעל התעודה;

(3)   בשל מותו של בעל התעודה, ואם הוא תאגיד – בשל מתן צו לפירוקו, מיד לאחר קבלת הודעה על כך, ובלבד שהשתכנע הגורם המאשר במהימנות ההודעה;

(4)   מיד כשנודע לגורם המאשר על פגם בחתימתו האלקטרונית המאובטחת, או במערכות החומרה והתוכנה שלו, שיש בו כדי לפגוע במהימנות חתימתו או במהימנות התעודות האלקטרוניות המאושרות שהוא מנפיק.

(ב)  מיד עם ביטול תעודה אלקטרונית מאושרת, יודיע על כך הגורם המאשר לבעל התעודה, וירשום את דבר הביטול במאגר כאמור בסעיף 81(ג), באופן שקבע השר.

אחריות גורם מאשר (תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

21.

(א)  גורם מאשר לא יהא אחראי לנזק שנגרם עקב הסתמכות על תעודה אלקטרונית מאושרת שהנפיק, אם הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים לקיום חובותיו לפי חוק זה.

(ב)  קבע גורם מאשר הגבלות על סוגי השימוש בתעודה או על סכומי העסקאות שלגביהן ניתן לעשות שימוש בתעודה, לא יהיה הגורם המאשר אחראי לנזק שנגרם עקב שימוש החורג מההגבלה, ובלבד שפירט הגבלה זו על גבי התעודה לפי הוראות סעיף 19; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של גורם מאשר לקבוע הגבלות נוספות על אחריותו, בכפוף לכל דין.

(תיקון מס' 2) תש"ע-2010

(ג)   השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לגבי אחריות המדינה לפי סעיף זה, ואולם לא ייקבעו הוראות שיפחיתו מרמת האחריות של גורם מאשר לפי סעיף זה.

הנפקת תעודות אלקטרוניות מאושרות בידי המדינה (תיקון מס' 2)  תש"ע-2010 (תיקון מס' 3)  תשע"ח-2018

21א.  (א)  המדינה רשאית להנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת לפי חוק זה, בכל אחד מאלה:

(1)   על גבי מסמך זיהוי כהגדרתו בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009; ואולם מקום שבו נדרשת חתימה אלקטרונית מאושרת לפי כל דין, תוכל תעודה אלקטרונית מאושרת שהונפקה לפי סעיף זה לשמש רק לשם ביצוע פעולה של בעל התעודה מול המדינה, ובלבד שאינה פעולה של תאגיד או פעולה כאמור של בעל תעודה שהוא בעל מקצוע מורשה לפי כל דין, המתבצעת במסגרת מקצועו או רישיונו;

(2)   לעובד המדינה, למי שממלא תפקיד או נושא משרה מטעמה או במוסד ממוסדות המדינה, או למי שממלא תפקיד על פי דין, לצורך ביצוע עבודתו או תפקידו כאמור; לעניין זה, "עובד המדינה" – לרבות חייל, שוטר וסוהר.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית המדינה, החל ביום כ"ו בטבת התשע"א (2 בינואר 2011) (בסעיף זה – המועד הקובע), להנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת אף שלא כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)   התעודה דרושה לצורך ביצוע חובה המוטלת על מבקש התעודה על פי דין או על פי דרישה של רשות מרשויות המדינה;

(2)   הממשלה החליטה על כך לאחר שנוכחה כי רק גורם מאשר אחד מנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות למטרות האמורות בפסקה (1) וקיימים ליקויים מהותיים באופן פעולתו, ועקב כך קיים חשש לפגיעה ביכולתם של מי שהוטלה עליהם חובה או דרישה כאמור בפסקה (1), למלא הוראות או דרישות בהתאם לכל דין ובאופן סביר.

(ג)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאית המדינה להנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת אף שלא כאמור בסעיף קטן (א), לפני המועד הקובע, ובלבד שלא קיים גורם מאשר אחר שיכול לספק את השירות, והתקיים אחד מאלה:

(1)   גורם מאשר נמחק מהמרשם;

(2)   הותלה תוקף רישומו של גורם מאשר במרשם;

(3)   נפסקה פעילותו של גורם מאשר;

(4)   הממשלה נוכחה, על פי חוות דעתו של הרשם, כי קיימים בפעולתו של גורם מאשר ליקויים מהותיים המעלים חשש לפגיעה במהימנות התעודות האלקטרוניות המאושרות שהוא מנפיק.

(ד)  התקיימו התנאים להנפקת תעודות אלקטרוניות מאושרות בידי המדינה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), יודיע השר לגורם המאשר על ההחלטה להנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות בידי המדינה.

(ה)  החליטה הממשלה כי הוסר החשש האמור בסעיף קטן (ב)(2) או (ג)(4), או חדלו להתקיים התנאים האמורים בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ג), תחדל המדינה להנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג); השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה, לרבות לעניין חדילה מדורגת של הנפקה כאמור על ידי המדינה.

(ו)   השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הנפקת תעודות אלקטרוניות מאושרות וביטולן בידי המדינה לפי פרק זה, ואולם לא יקבע השר הוראות שיפחיתו מרמת האבטחה ואיכות השירות הנדרשות מגורם מאשר לפי חוק זה.

פרק ה': שונות

תעודה אלקטרונית מאושרת של גורם מאשר זר (תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

22.

(א)  הרשם רשאי להכיר בגורם המאשר חתימות אלקטרוניות והפועל מחוץ לישראל כגורם מאשר, ובלבד שנוכח שהוא עומד בתנאים הדומים לאלה הנדרשים ממי שמבקש להירשם כגורם מאשר לפי חוק זה; קבע השר תנאים נוספים לפי סעיף קטן (ד) – ובלבד שנוכח שהוא עומד בתנאים נוספים כאמור.

(ב)  הרשם ירשום במרשם את הגורמים המאשרים הזרים שהכיר בהם לפי סעיף קטן (א).

(ג)   דין תעודה אלקטרונית מאושרת שהונפקה בידי גורם מאשר זר שהוכר בידי הרשם ונרשם על ידו לפי סעיף זה, כדין תעודה אלקטרונית מאושרת שהונפקה על ידי גורם מאשר בישראל, לפי חוק זה.

(ד)  השר רשאי לקבוע מה הם תנאים דומים לענין סעיף קטן (א) וכן תנאים נוספים להכרה בגורם מאשר זר לפי סעיף זה.

דין רשויות המדינה

23. שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים מיוחדים להעברת מסרים אלקטרוניים החתומים בחתימה אלקטרונית, אל רשויות המדינה ומהן, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

ביצוע ותקנות (תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

24. (א)  שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, וכן לקבוע –

(1)   אגרות בעבור הרישום במרשם והעיון בו;

(2)   פרטים שייכללו במרשם, והוראות לענין אופן ניהול המרשם;

(3)   את דרכי העיון במרשם, לרבות בתקשורת האלקטרונית ובאתר האינטרנט של הממשלה;

(4)   הוראות לענין ביטוח, ערבות בנקאית, או ערובה אחרת, לרבות סוג הערובה, סכומיה, דרכי הפקדתה, שינויה וחילוטה, לפי סעיפים 11(א)(3) ו-15(ב);

(5)   תנאים נוספים לרישום גורם מאשר, הוראות לענין סוג ואופן ההגבלה על פעילותו ודרישות לענין אופן פעולתו, לפי סעיף 11;

(6)   הוראות לענין ניהול מאגרים של תעודות אלקטרוניות מאושרות תקפות ותעודות אלקטרוניות מאושרות בטלות או מותלות, לרבות לענין אופן העיון בהם, משך החזקתן של תעודות אלקטרוניות מאושרות במאגר ודרכי שמירתן, לפי סעיפים 14, 18 ו-20;

(7)   פרטי הבקשה לקבלת תעודה אלקטרונית מאושרת לפי סעיף 18;

(8)   פירוט המידע שעל גורם מאשר למסור לבעל אמצעי חתימה, לרבות בדבר הסיכונים הכרוכים בשימוש בחתימה אלקטרונית מאושרת, והחובות המוטלות על בעל אמצעי החתימה לפי חוק זה;

(9)   סוגי מערכות אשר חזקה עליהן שהן מערכות חומרה ותוכנה מהימנות לפי סעיפים 11, 15 ו-18, וכן סוגי חתימה אלקטרונית אשר חזקה שהן מהוות חתימה אלקטרונית מאובטחת;

(10)  דרכים לזיהוי המבקש ובדיקת אמצעי החתימה שבידיו, לצורך קבלת תעודה אלקטרונית מאושרת, לפי סעיף 18;

(11)  פרטים שייכללו בתעודה אלקטרונית מאושרת ואופן הצגתם, לפי סעיף 19;

(12)  תנאים להכרה בגורם מאשר זר, לפי סעיף 22(ד).

(תיקון מס' 2) תש"ע-2010

(ב)  (1)   (נמחקה);

(תיקון מס' 2) תש"ע-2010 ת"ט תש"ע-2010

(2)   תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) עד (12) יותקנו באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

שמירת דינים

25. הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

חובת התקנת תקנות

26. תקנות ראשונות לפי סעיפים 2(ב) ו-6(ב) יובאו לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

תחילה

27. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

(תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

תוספת ראשונה

(סעיף 2(ב)(1))

חלק א'

(סעיף 2(ב)(1))

סוגי מסמכים שלגביהם נדרשת חתימה אלקטרונית מסוג מסוים

1. צוואה לפי סעיף 20 או 22 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה)- חתימה אלקטרונית מאושרת.

2. זיכרון דברים על צוואה בעל פה לפי סעיף 23(ב) לחוק הירושה- חתימה אלקטרונית מאושרת.

חלק ב'

(סעיף 2(ב)(2))

סוגי מסמכים שלגביהם לא ניתן לקיים דרישת חתימה לפי חיקוק באמצעות חתימה אלקטרונית

1. צוואה בכתב יד לפי סעיף 19 לחוק הירושה.

(תיקון מס' 3) תשע"ח-2018

תוספת שניה

(בוטלה)

נלקח מ- https://www.nevo.co.il/law_html/law01/159m1_001.htm

בקש הדגמה של LegalUp היום!

קבל הדגמה בחינם!

The post חוק חתימה אלקטרונית, תשס"א-2001 appeared first on LegalUp.

 איך לצאת ממשבר הקורונה עם משרד יעיל ועוצמתי יותר?

בימים אלו בוחנים מנהלים במגזרים שונים את ההשלכות הכלכליות והמקצועיות של המשבר הנוכחי על מצבם ועל עתידם. ברור לכל כי ייעשו שינויים רוחביים, וכי הזדמנויות חדשות יפתחו עבור אלו שידעו לנתב אותן למקומות הנכונים. בעולם המשפטי, שהינו מסורתי ושמרני יותר נוצרה הזדמנות לשותפים לבחון את שיטות העבודה הקיימות, להיערך מחדש, לשדרג את המשרד, ולאפשר לו לצאת מחוזק יותר. מי שישכיל לנצל את התקופה כראוי, יוכלו לעדכן את שיטות העבודה ביסודיות ולעמוד בפני אתגרים עתידיים נוספים שהמציאות עלולה להביא.

משבר הקורונה הצליח לתפוס עורכי דין רבים ומנוסים לא מוכנים וללא תכניות התואמות את המציאות המשונה שנקלעו אליה. הוא חשף את הפגמים בהתנהלות המשרדים אך גם העניק להם את ההזדמנות להיחשף לשיטות עבודה שונות ויעילות יותר.

ניתן לעבור את משבר הקורונה בניסיון ״לצוף מעל המים״ ולהמתין בידיים שלובות ליום שאחרי. אולם הקורונה נתנה הזדמנות לבחון את שיטות העבודה הקיימות, להיערך מחדש, לשדרג את המשרד, ולאפשר לו לצאת מחוזק יותר. שותפים אשר ינצלו את התקופה כראוי, יוכלו לעדכן את שיטות העבודה ביסודיות ולעמוד בפני אתגרים עתידיים נוספים שהמציאות עלולה להביא.

מבחינות רבות נראה כי המשבר הנוכחי משמש כקטליזטור ומזרז שינויים בדרכי ההתנהלות של משרדי עורכי הדין שהיו צפויים ככל הנראה להתרחש בכל מקרה בעתיד הרחוק יותר.

ניתוח מעמיק של ההוצאות השוטפות

החשש מפגיעה כלכלית אפשרית וכמובן פגיעה כלכלית דה פקטו מחייבים את משרדי עורכי הדין לבחון באופן מעמיק את ההוצאות השוטפות שלהם ולדון עד כמה הן משמעותיות לארגון. כמובן שבחינה כזו מתבצעת גם באופן שוטף בימים שבשגרה, אולם משרדים שמראים בימים כתיקונם רווח נאה ייטו לבחון בדקדקנות רבה פחות את נחיצות ההוצאות שלהם.

צמצום עובדים לצד ניהול ושימור ידע

כפי שדווח בגלובס במרץ 2020, התוצאה המיידית של הבהלה במשרדי עורכי דין מהמשבר הכלכלי בתחילת משבר הקורונה הייתה קיצוצים רוחביים בשכר והוצאה לחל״ת של עובדים רבים במשרדים. הורדות השכר בלטו בחלק מהפירמות הגדולות בהם קוצץ 25% מהשכר בממוצע ולא נמשך שכר ע"י שותפי ההון.

עם זאת, כיום, כאשר מתחיל להתבהר גודל המשבר הכלכלי נראה כי משרדי עורכי דין רבים לא רק שלא נפגעו ממשבר הקורונה, אלא שחלקם אף רשמו עלייה ברווחים ובהכנסות. בגלובס דווח כי משרדי עורכי הדין העוסקים במגזר העסקי הגדילו את ממוצע הרווחים שלהם ב-8% בתקופת הקורונה ואף את ממוצע ההכנסות שלהם בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019. לעומת זאת, במשרדי עורכי הדין העוסקים במגזר משקי הבית נרשמה ירידה של 4% בממוצע ההכנסות (גלובס).

על אף הקושי האישי הכרוך בפיטוריהם של עובדים, מבחינת הארגון מדובר לעיתים בהזדמנות לרענן שורות ולהביא להאצת תהליכים שתוכננו לקרות בכל אופן. באמצעות שינויים אלו, ניתן להבטיח כי הארגון יישאר עם הצוות החזק, האיכותי והמסור ביותר. אולם, צמצום של כח אדם ללא בנייה של תהליכי עבודה סדורים וניהול ידע עלול להוביל לקושי עתידי משמעותי. כל עוד מדובר בצוות קטן וזריז העומד בנטל העבודה המצב מצוין, כיוון שחברי הצוות כולם מחזיקים ברמת ידע מקצועי גבוהה. הבעיה מתחילה בזמן שעומסי העבודה גדלים, כיוון שאז הנטייה היא לגייס עובדים צעירים וחסרי ניסיון יותר, ולא תמיד נותר זמן לדאוג להכשרתם המקצועית הראויה. כך, הם משתלבים בעבודה אך לעיתים רבות עלולים להוות בחודשים הראשונות (ולעיתים אף בשנים הראשונות) יותר נטל מתועלת. ניהול ושימור ידע ויצירת תהליכי עבודה סדורים מקלים מאוד על ההשתלבות של עורכי דין נוספים ועל ההכשרה שלהם. לכך יכולה טכנולוגיה משפטית לסייע מאוד כפי שנדון בהמשך.

אפשרות לעבודה מהבית

המקצוע המשפטי ידוע בגישה השמרנית, לפיה על עורכי דין לשהות במשרד במשך שעות רבות בכדי למצות את תרומתם למשרד.

בניגוד לעולם הייטק, בו הנטייה בשנים האחרונות היא לאפשר מבנה עבודה גמיש ומותאם יותר לצרכי העובד, בו העבודה מהבית משתלבת היטב עם מאפייניו של דור ה-Y – עולם עריכת הדין חשש לבצע את המעבר.

מה שלא עשה הטבע, יצר משבר הקורונה. בעקבות הסגרים והחשש מהתקהלויות אולצו משרדי עורכי הדין לעבור לעבודה שוטפת מהבית לתקופות ארוכות וזאת לראשונה בהסטוריה.

על אף החששות המוקדמות, נחשפו המשרדים לפתע לכך שלא רק שהדבר אפשרי אלא אף ליתרונות הטמונים בכך. ראשית, מדובר בחיסכון עלויות עצום בהוצאות שוטפות: עלויות תחזוקה, מחשוב ושירותים לעובד נחתכו משמעותית וסייעו למשרדים לצלוח את המשבר בצורה חלקה יותר. כמו כן, לעובדים מהבית נחסך זמן נסיעות רב, ונתן להם שעות פנאי רבות יותר ביום.

כמובן, שעם המעבר לעבודה מהבית נחשפו גם פגמים בהתנהלות המשרדים. משרדים שלא היו ערוכים לחיבור מרחוק למערכות הליבה המשרדיות נאלצו לאפשר זאת באופן מיידי. קושי נוסף שנחשף הוא העדר השיטתיות והנהלים בעבודה המשפטית. קושי זה בולט פחות כאשר עורכי הדין נמצאים במקום אחד וניתן בקלות לעבור בין המסדרונות והחדרים, לשאול שאלות, להחליף מידע ולפקח. עם הריחוק האחד מהשני נתגלו הסדקים הנובעים מהעדר ניהול ידע ותהליכים: חוסר בתהליכי עבודה מסודרים, חוסר בקריטריונים לאיכות המסמכים המשפטיים. בנוסף הצורך בפיקוח על התוצאה הסופית של העבודה המשפטית בעייתי יותר בעבודה מרחוק.

במציאות הבלתי צפויה, הכוללת סגרים ומשברים נוספים שעתידיים להתרגש עלינו, נראה כי משרדים רבים יאלצו לשלב את האפשרות לעבודה מהבית בשגרת העבודה ולטפל בקשיים שהיא חושפת.

שימוש בטכנולוגיה יעודית – ליגלטק

פתרון מצוין לכך הוא שימוש בטכנולוגיה ייעודית לעולם המשפטי. מדובר בפתרונות שונים המסייעים לעורכי הדין להפוך את עבודתם ליעילה, איכותית ומהירה יותר. היא מאפשרת שיתוף ידע מקצועי, יצירת תהליכי עבודה מסודרים, שיתוף תכנים וניהול תהליכים וצוותים.

תוכנות ייעודיות כאלה כוללות מערכות לניהול צוותים, ניהול פרויקטים, אוטומציה של מסמכים משפטיים, תוכנות לחתימה אלקטרונית, תוכנות חיפוש משפטי ומחקר משפטי ייעודיות ועוד.

המשבר הנוכחי ותוצאות הלוואי שלו בדמות מעבר לעבודה מהבית וצמצום בכח אדם עלול לפגוע אנושות בפעילות השוטפת של המשרד ובמקצועיותו. משרד שישכיל להטמיע מערכות ליגל-טק חדשניות, אשר מייעלות את העבודה ויוצרות תהליכי עבודה סדורים וברורים וכן שיתוף ידע ותהליכים יוכל לצאת מחוזק משמעותית מהמשבר.

בקש הדגמה של LegalUp היום!

קבל הדגמה בחינם!

The post איך לצאת ממשבר הקורונה עם משרד עוצמתי יותר? appeared first on LegalUp.

עורכי דין בזמן קורונה

תקופת הקורונה מאלצת את כולנו להתמודדות עם אתגרים רבים, והמעבר לפעולות דיגיטליות מתבקש יותר מתמיד עקב הנחיות משרד הבריאות המחייבות את הציבור לצמצום מפגשים והימנעות מיציאה מהבית  למינימום ההכרחי. בהתאם פורסמו לאחרונה מספר החלטות של גופים ממשלתיים הבאות לעדכן את הצורך בחתימה פנים אל פנים על תצהירים באופן המתאים לתקופת חירום זו. ייתכן מאוד כי זוהי רק יריית הפתיחה שתאפשר בהמשך חתימה דיגיטלית על תצהירים ועל טפסים אחרים שיש להגישם לרשויות ממשלתיות גם בימים שבשגרה.

אחת הפעולות המבוצעות בהיקפים גבוהים על ידי עורכי דין הוא החתמת לקוחותיהם על תצהירים. בהחלטה של ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין (את/20/39) נקבע כי עורכי דין יכולים להשתמש בהיוועדות חזותית לצורך החתמה על תצהיר בשעת חירום זו בהתאם לתנאים המפורטים בהחלטה. החלטה זו תקפה כל עוד מוכרז מצב החירום בישראל.

העידן הדיגיטלי: חוות דעת של משרד המשפטים מאפשרת שימוש בחתימה דיגיטלית על תצהירים

בהחלטה של ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין (את/20/39) נקבע כי עורכי דין יכולים להשתמש בהיוועדות חזותית לצורך החתמה על תצהיר בשעת חירום זו בהתאם לתנאים המפורטים בהחלטה. החלטה זו תקפה כל עוד מוכרז מצב החירום בישראל.

תצהיר בו משתמשים עורכי דין תכופות הוא טופס ״הכר את הלקוח״ הכלול בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ה – 2014 (להלן: "הצו"), עליו עליהם להחתים את לקוחותיהם בכל פעם שהם מתבקשים לתת שירות עסקי. טופס זה מהווה תצהיר כיוון שחתימת הלקוח עליו כוללת גם אזהרתו פנים אל פנים ואישור עוה״ד על כך.

הצו קובע כי על נותן שירות עסקי לזהות לקוח המבקש שירות עסקי, טרם מתן השירות המבוקש. בהתאם להוראות סעיף 6 לצו, זיהוי הלקוח יתבצע פנים אל פנים. אולם במקרה בו אין אפשרות לבצע את הזיהוי פנים אל פנים, יזהה נותן השירות העסקי את הלקוח באמצעות טכנולוגיה של היוועדות חזותית, בהתאם למפורט בסעיף 7 לצו.

כמובן שבתקופת חירום זו אין אפשרות לבצע את הזיהוי פנים אל פנים ולכן הדרך לביצוע הזיהוי היא בטכנולוגיה של היוועדות חזותית.

לאחרונה ניתנה החלטה של הממונה על נותני שירות עסקי המאפשרת חתימה על טופס ״הכר את הלקוח״ בהיוועדות חזותית כל עוד מוכרז מצב חירום בישראל

מהי ״היוועדות חזותית״? 

היוועדות חזותית הינה שימוש באמצעים טכנולוגיים לצורך תקשורת בין שני מוקדים, שבה מועברים תמונה וקול בזמן אמת, ואשר מאפשרת ליצור תנאים דומים לאלו המתקיימים במפגש פיזי בין אנשים. אמצעי כזה יכול להיות שירות וידאו בווצאפ, facetime, או שירות שיחות הוידאו שצבר פופולאריות רבה לאחרונה Zoom. באמצעות שיחת וידאו ב-Zoom  (גם בשירות החינמי) ניתן לתעד את השיחה ולשמור אותה כקובץ.

פנה ל-LegalUp לפרטים על שירות חתימה דיגיטלית

לפרטים נוספים

The post האם עידן הקורונה יפתח את הפתח להיוועדות חזותית וחתימה דיגיטלית? appeared first on LegalUp.

רגולציה בזמן COVID-19

היוועדות חזותית וחתימה דיגיטלית על תצהירים

תקופת הקורונה מאלצת את כולנו להתמודדות עם אתגרים רבים, והמעבר לפעולות דיגיטליות מתבקש יותר מתמיד עקב הנחיות משרד הבריאות המחייבות את הציבור לצמצום מפגשים והימנעות מיציאה מהבית  למינימום ההכרחי. בהתאם פורסמו לאחרונה מספר החלטות של גופים ממשלתיים הבאות לעדכן את הצורך בחתימה פנים אל פנים על תצהירים באופן המתאים לתקופת חירום זו. ייתכן מאוד כי זוהי רק יריית הפתיחה שתאפשר בהמשך חתימה דיגיטלית על תצהירים ועל טפסים אחרים שיש להגישם לרשויות ממשלתיות גם בימים שבשגרה.

אחת הפעולות המבוצעות בהיקפים גבוהים על ידי עורכי דין הוא החתמת לקוחותיהם על תצהירים. בהחלטה של ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין (את/20/39) נקבע כי עורכי דין יכולים להשתמש בהיוועדות חזותית לצורך החתמה על תצהיר בשעת חירום זו בהתאם לתנאים המפורטים בהחלטה. החלטה זו תקפה כל עוד מוכרז מצב החירום בישראל.

תצהיר בו משתמשים עורכי דין תכופות הוא טופס ״הכר את הלקוח״ הכלול בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ה – 2014 (להלן: "הצו"), עליו עליהם להחתים את לקוחותיהם בכל פעם שהם מתבקשים לתת שירות עסקי. טופס זה מהווה תצהיר כיוון שחתימת הלקוח עליו כוללת גם אזהרתו פנים אל פנים ואישור עוה״ד על כך.

הצו קובע כי על נותן שירות עסקי לזהות לקוח המבקש שירות עסקי, טרם מתן השירות המבוקש. בהתאם להוראות סעיף 6 לצו, זיהוי הלקוח יתבצע פנים אל פנים. אולם במקרה בו אין אפשרות לבצע את הזיהוי פנים אל פנים, יזהה נותן השירות העסקי את הלקוח באמצעות טכנולוגיה של היוועדות חזותית, בהתאם למפורט בסעיף 7 לצו.

כמובן שבתקופת חירום זו אין אפשרות לבצע את הזיהוי פנים אל פנים ולכן הדרך לביצוע הזיהוי היא בטכנולוגיה של היוועדות חזותית. מומלץ לבצע היוועדות חזותית, לאחר שנשלח לינק לאשף ״הכר את הלקוח״ ללקוח כדי לוודא שהלקוח ימלא אותו כשורה.

לאחרונה ניתנה החלטה של הממונה על נותני שירות עסקי המאפשרת חתימה על טופס ״הכר את הלקוח״ בהיוועדות חזותית כל עוד מוכרז מצב חירום בישראל

מהי ״היוועדות חזותית״? 

היוועדות חזותית הינה שימוש באמצעים טכנולוגיים לצורך תקשורת בין שני מוקדים, שבה מועברים תמונה וקול בזמן אמת, ואשר מאפשרת ליצור תנאים דומים לאלו המתקיימים במפגש פיזי בין אנשים. אמצעי כזה יכול להיות שירות וידאו בווצאפ, facetime, או שירות שיחות הוידאו שצבר פופולאריות רבה לאחרונה Zoom. באמצעות שיחת וידאו ב-Zoom  (גם בשירות החינמי) ניתן לתעד את השיחה ולשמור אותה כקובץ.

הרתעת המצהיר מפני מתן תצהיר שקר וכן זיהוי המצהיר אל מול מסמכי זיהוי -אלה מתאפשרים גם באמצעים של בהיוועדות חזותית.

פנה ל-LegalUp לפרטים על שירות חתימה דיגיטלית

לפרטים נוספים

The post היוועדות חזותית וחתימה דיגטלית על טופס ״הכר את הלקוח״ בזמן הקורונה appeared first on LegalUp.

3 מיומנויות המגדירות את עורך הדין העתידי

איש אינו בטוח ב -100% מה העתיד יביא לעולם המשפטי, אבל ראוי כי עורכי הדין של העתיד יתחילו לבחון את התחומים בהם עליהם להשקיע על מנת להיות מוכנים למציאות המשתנה.

במהלך השנים האחרונות עברו תחומים רבים בשוק העבודה טלטלה שנגרמה על ידי טכנולוגיה. אך במקביל למהפכות בתחומי התיירות (Airbnb), השירותים הפיננסיים (Paypal) והתחבורה הציבורית (Gett, Uber), העולם המשפטי עדיין לא עבר שינויים מרחיקי לכת, כאלה שבעקבותיהם על עורכי הדין לבצע שינויים רבים באופן בו הם עובדים, היות ואחרת ייחשבו ללא רלוונטיים.

בזמן שכבר יש קונצנזוס כי הדרך בה משרדי עורכי הדין פועלים כיום תשתנה ללא הכר בעתיד, יש דעות שונות על המועד שבו ייתרחש השינוי ומה יהיה היקפו. יש שיאמרו כי הסיבה לכך שהטכנולוגיה עדיין לא השפיעה בצורה מהותית על העולם המשפטי קשורה לתפיסה כי עורכי דין הם שמרנים יחסית ואינם נוטים לאמץ טכנולוגיות חדשות.

הסיבה העיקרית להנחה כי השינוי עומד ממש בפתח, קשורה ישירות לשימוש הגובר בטכנולוגיות 'בינה מלאכותית' (AI) ובאוטומציה של מסמכים משפטיים.

עורכי דין ברחבי העולם מתמודדים עם השאלה – איך תראה עבודת עורך הדין של העתיד? כיצד נוכל להתכונן לכך? רבים משתוקקים לטכנולוגיה אשר תייעל את המשימות החוזרות שלהם כדי לפנות את הזמן שלהם למשימות יותר מורכבות. אחרים מרגישים מאוימים מפתרונות  בתחום הליגלטק – LegalTech ומודאגים כי יישארו מחוסרי עבודה.

3 מיומנויות עיקריות שכל עורך דין של העתיד צריך לחזק:

1. אימוץ טכנולוגיה: תפיסת הטכנולוגיה כהזדמנות – לא איום.

טכנולוגיות כגון אוטומציה של מסמכים משפטיים ואוטומציה של סקירת מסמכים (review) יקדמו את העסק שלך משמעותית, אך אפילו דבר פשוט כמו מעבר לחשבוניות דיגיטליות במקום חשבוניות נייר הוא צעד קטן שיכול להפחית את ההוצאות שלך ולמזער תשומות.

אכן, כצעד ראשון מומלץ להשתמש בטכנולוגיה דווקא כדי להקל על פעולות שאינן ״עבודה משפטית״ בהגדרה כגון הפקת חשבוניות, גבייה, תזמון פגישות והגשת מסמכים. אלה הן פעולות עסקיות הכרחיות ויהיה יעיל יותר להשתמש בטכנולוגיה כדי לשפר אותם בשלב ההתחלתי.

בשלב הבא מומלץ להתחיל לבחון טכנולוגיות מתוחכמות יותר כמו אינטליגנציה מלאכותית (AI) ואוטומציה של מסמכים משפטיים. רבים בעולם המשפט התנגדו לכניסה של טכנולוגיות חדשניות לעולמם, אבל עכשיו זה הזמן עבורם להשתמש בטכנולוגיה כדי להפוך את חייהם לקלים יותר מהסיבות הבאות:

חיסכון בעלויות – תוכנה חכמה לניהול משרד מאפשרת לעקוב אחר כל הלקוחות שיש לחייב, להקצות משימות, להציע אפשרויות תשלום מקוון, ולתת תמונה מדויקת יותר אודות הביצועים של החברה. בנוסף, משרדי עורכי דין רבים בוחרים להיפטר מהניירות, ובכך לשחרר את הזמן שהיה פעם מוקדש לניהול, שמירה ותיוק של מסמכי נייר. המשמעות היא חסכון משמעותי בעלויות ובתשומות שהיה צורך להקדיש בעבר למשימות אלה.

יעילות –  עורכי דין יכולים לעבור על עשרות או מאות מסמכים או תיקים כדי למצוא את אלו שיעזרו להם במשימה המשפטית הספציפית שעל שולחנם. זה קצת כמו למצוא מחט בערימת השחת. על פי מחקרים, קיימים עורכי דין מבלים רבע (ובמקרים מסוימים עד שליש) של זמנם במחקר שכזה. אוטומציה של מסמכים לדוגמה יכולה לנהל את הידע שלך בכל הקשור לחוזים וליצירת מסמכים משפטיים אחרים, להפוך אותך ליעיל יותר וזריז יותר להטמיע שינויים שיביא העתיד, כגון שינויים במודלים העסקיים או שינויים בדרך שהלקוחות רוצים לצרוך את השירותים המשפטיים שלהם (חלקם עשויים להיות דרך האינטרנט).

עלות תחרותית של ייעוץ משפטי ללקוחות – לקוחות לעיתים לא מודעים למורכבות של הבעיה המשפטית שלהם. הם רוצים להעסיק את עורכי הדין הטובים ביותר בשכר שמתאים לכיסם. עובדה זו עושה את השימוש בטכנולוגיה לחובה עבור עורכי דין היות וכך יצטרכו להקדיש פחות זמן להשלמת משימות החוזרות על עצמן. לכן, יהיו מסוגלים להציע יותר שירותים במחיר נמוך יותר ובכך – לפנות לקהל רחב יותר.

משימות שגרתיות –  בעוד ישנם עורכי דין החוששים מטכנולוגיה, מתוך מחשבה שהיא עשויה להחליף אותם, המציאות היא כי עורכי דין רבים מבלים כמויות משמעותיות של זמן בביצוע משימה פשוטות ושגרתיות יחסית, שבקלות יכולות להיעשות בצורה יעילה יותר באמצעות הטכנולוגיה. מי לא היה שמח לפנות את הזמן להתמקד בפגישות לקוחות או בבעיות משפטיות סבוכות יותר, מאשר להתעסק במשימות השגרתיות שכבר לא דורשות הרבה מחשבה?

שירות לקוחות טוב יותר – עכשיו יותר מתמיד, קריטי עבור משרדי עורכי דין של העתיד לשמור על הלקוחות שלהם מאושרים. גם אם נספק את העבודה המשפטית הטובה ביותר, אם הלקוחות לא יהיו מרוצים מהשירות הכולל שהם קיבלו, לא נשמע מהם שוב. שביעות רצון הלקוחות צריכה להיות בראש סדר העדיפויות של עורכי דין בימינו, והטכנולוגיה המשפטית יכולה לעשות את זה להפוך משימה זו לקלה יותר. תוכנה המתמחה בשליחת ניוזלטרים או אוטומציה של דואר אלקטרוני מסייעת לך להגיע אל הלקוח שלך ולעדכן אותו בנושאים רלוונטים. צ'אט חי באתר האינטרנט של המשרד שלך יכול גם לעזור להגדיל את שביעות רצון הלקוחות ולתרגם את המידע עבור מבקרים שאינם דוברים את השפה באתר. שאלון אינטרנטי ליצירת חוזה יכול להעיד על בסיס הידע של המשרד ולתת ללקוחות שלך שירות 24/7.

2. מומחיות עסקית (בשונה ובנוסף למומחיות משפטית)

לקוחות לא סומכים על עורכי דין שאין להם הבנה של בעסק שלהם – אם לא נבין איך העסק עובד, הלקוח לא יבטח בנו.

הלקוח מעוניין שנגן על העסק שלו שנבין את צרכיו ואת התעשייה בה הוא פועל. ראוי להשקיע במחקר שדה הפעילות של הלקוח כדי לקבל הבנה עמוקה של השוק ושל אתגרי העסק. הדבר קריטי על מנת להבין בצורה מקיפה את האתגרים המשפטיים של הפעילות ואת ההיבטים המשפטיים השונים שלה. אם לא נעשה כן, לא נוכל אפילו לשאול את הלקוח  את השאלות הנכונות ולקבל את המידע המתאים.

כמעט תמיד יהיו עורכי דין מנוסים יותר מבחינה משפטית, אולם עורכי דין צעירים יכולים לקבל יתרון משמעותי מול לקוחות באמצעות הוכחת הבנה מעמיקה של הפעילות העסקית שלהם.

3. מיומנויות שיווק ומכירה

עורכי דין ומשרדי עורכי דין מוכרים מיומנויות, לא מוצרים.

אסטרטגיות שיווק חדשניות חדש הן, בין השאר, רשתות חברתית, שיווק דיגיטלי ושיווק מבפנים:

רשתות חברתיות

שיווק באינטרנט כרוך ביצירה ושיתוף תוכן ברשתות חברתיות כדי להשיג את מטרות השיווק והמיתוג שלך.  linkedin, Facebook, Instagram, twitter הן פלטפורמות שהופכות יותר ויותר דומיננטיות בעולם של היום. להיות פעיל בפלטפורמות אלה מאפשר ערוץ תקשורת ישיר עם קהל היעד שלך כקבוצה, כקהילה.

שיווק דיגיטלי

זה אולי לא יפתיע כי השוק הפך יותר ויותר דיגיטלי בהמשך ישיר להתפתחות הטכנולוגיה. כיום, סביר מאוד כי כאשר אדם מוצא את עצמו זקוק לעורך דין, הוא יפנה לאינטרנט דבר ראשון ובמיוחד דרך הטלפון הנייד.

קמפיין שיווקי מוצלח יסייע ללקוחות לאתר אתכם כעורכי הדין המתאימים להתמודד עם הצרכים המשפטיים שלהם.

שיווק "מבפנים" INBOUND

שיווק מבפנים היא המילה האחרונה באסטרטגיה של העולם השיווק המשפטי. טכניקה זו שונה במהותה מן השיווק הקלאסי. אסטרטגיית הפרסום הקלאסית משתמשת בגישה ישירה אשר צועקת, "בוא אלינו – אנחנו באמת מדהימים". שיווק מבפנים מתמקד בלקוח, 'מסע הלקוח' אינו מתחיל עם החיפוש שלו עבור שירות ספציפי. המסע מתחיל הרבה קודם לכן, הרבה לפני שהוא אפילו יודע מה השירות הנדרש.

אסטרטגיית השיווק מבפנים מבדילה בין מספר פרסונות שונות המרכיבות את קהל היעד שלנו. עבור כל פרסונה יש פריסה של השלבים השונים במסעו ויש לספק לכל שלב קריאה מתאימה לפעולה.

לדוגמא, שימוש בתוכנה לאוטומציה של מסמכים משפטיים באתר האינטרנט שלך מספקת ערך מדויק לפרסונה הרלוונטית, כך, הלקוח הפוטנציאלי קיבל בקלות את מה שהיה צריך בלי ששיווקת את עצמך בצורה אגרסיבית. בשלב בו הוא יידרש לייעוץ משפטי משמעותי יותר, הוא כבר יידע בעצמו למי לפנות….

קידום והאדרת עורכי הדין במשרד גורם להם להיראות כמו rockstars. כעורך דין אתה המותג האישי שלך.

בקש הדגמה של LegalUp היום!

קבל הדגמה בחינם!

The post 3 מיומנויות המגדירות את עורך הדין של העתיד appeared first on LegalUp.

Inbound Marketing  ושיווק משרדי עורכי דין

למה כל משרד עורכי דין צריך להכיר את המונח  Inbound Marketing (שיווק מבפנים)?

עצם העובדה כי אתם, עורכי ועורכות דין, קוראים מאמר על פרסום – מעיד על שינוי מהותי ביחס של עורכי הדין לנושא. בשונה מבעבר, החשיבות שמייחסים היום מרבית ממשרדי עורכי הדין לשיווק, פרסום ופיתוח עסקי, היא גבוהה בהרבה.

מגמה חזקה של מעבר לפרסום באינטרנט בקרב עורכי דין

בנוסף, הפלטפורמה בה בוחרים עורכי דין לפרסם השתנתה אף היא. על פי סקר שהתפרסם ב-דה מרקר, עורכי דין מדווחים על תנועה של 80% מנתח הפרסום שלהם מאפיקי העיתונות הכתובה אל האפיקים השונים באינטרנט. מגמת המעבר מערוצי פרסום offline לערוצי פרסום online הינה מגמה מוכרת היטב וקיימת גם בתחומים אחרים. עם זאת, בעולם המשפט מגמה זו חזקה בהרבה.

לפי אותו סקר, בעוד בשוק הפרסום הכללי נצפתה ירידה בהיקפי הפרסום בעיתונות (ירידה של 9% בין השנים 2013 ל- 2014) לעומת צמיחה בהיקפי הפרסום באינטרנט (צמיחה של 24% בין 2013 ל 2014). בשילוב עם הנתון למעלה, הרי שבעולם המשפט הייתה צמיחה של 80% בפרסום באינטרנט לעומת צמיחה של 24% בשוק הכללי. (מה מותר ומה אסור בפרסום ושיווק עורכי דין: המדריך המלא, דה-מרקר https://www.themarker.com/labels/legal-arena/1.2763293)

Inbound Marketing

Inbound Marketing (״שיווק מבפנים״) הינה מילת הבאז החזקה ביותר בשנים האחרונות בקרב בעולמות האסטרטגיה השיווקית. שיטה זו שונה במהותה מאסטרטגיית ה-Outbound הקלאסית.

אסטרטגיית השיווק הקלאסית  עושה שימוש בפנייה ישירה, פנייה אקטיבית פרסומית הזועקת מסר בסגנון "בוא אלינו – אנחנו ממש אחלה".

בהתאם לנתונים שונים המודדים את ההשפעה והערך של הפרסום הקלאסי על לקוחות, נראה כי פרסום ישיר מסוג זה הפך בעשור האחרון למטרד לא קטן. אנחנו מופצצים ללא הרף ובכל מקום במידע פרסומי שלרוב אינו רלוונטי אלינו, עד כדי בלבול ואדישות למסרים שיווקיים.

לא רק שהפרסום הקלאסי עושה שימוש בפלטפורמות יקרות, אלא גם שעם סיומו של הקמפיין – נעלם מהרשת כל זכר לתכני הקמפיין.

במה שונה אסטרטגיית התוכן Inbound?

Inbound Marketing שמה במרכז את הלקוח, מנסה להבין מי הוא ומה הצרכים שלו.

בכל הקשור לפיצוח צרכי קהל היעד, אסטרטגיית ה-Inbound Marketing שמה דגש על הצרכים אותם מספק השירות הרלוונטי בגינו מבוקש הפרסום, אולם – וכאן בא לידי ביטוי ההבדל העיקרי – גם על הצרכים הנוספים של הלקוח – צרכים שונים המשותפים לקהל היעד ללא קשר ישיר לשירות המפורסם.

במרכזה של אסטרטגיה זו נעוצה התפיסה כי מסע הלקוח שלנו לא מתחיל עם החיפוש שלו אחד השירות המפורסם. מסע הלקוח מתחיל הרבה קודם לכן, עוד הרבה לפני שהוא מבין איזה שירות הוא צריך, ומסתיים לאחר הרכישה – בהיותו שגריר וחבר קהילה.

באופן הקלאסי, נעשית באסטרטגית ה-Inbound Marketing  אבחנה בין כמה פרסונות ברורות (נדון במאמר הבא על ההבדל בין סגמנט לפרסונה). לגבי כל אחת מהפרסונות נערכת פריסה של השלבים השונים במסע הלקוח של אותה פרסונה ומסופקים לכל שלב התכנים וקריאה מתאימה לפעולה.ֿ

חברת HubSpot כ-Case Study

דוגמא טובה לשימוש באסטרטגית ה-Inbound Marketing היא של חברת HubSpot. החברה מתמחה בפיתוח פלטפורמות מתקדמות ויקרות לניהול פרסום ושיווק. החברה בחרה להגיע לקהל היעד שלה באמצעות הצעת מערכת CRM (נהדרת) חינמית לקהל. זאת מתוך הבנה שקהל היעד הרלוונטי למערכת השיווק (היקרה) של אסטרטגיית ה-Inbound Marketing זקוק בהכרח גם למערכת CRM בשלב מוקדם יותר. וכך ״מסע הלקוח״ של החברה עם קהל היעד מתחיל מוקדם, על ידי הצעת פתרון לבעיה ללא תמורה. כפועל יוצא מכך נוצר אמון בחברה והמשך המסע לרכישת לקוח פשוט הרבה יותר.

Better call Saul?

סוגיית השיווק בקרב משרדי עורכי דין היא מורכבת:

• קיימות מגבלות רבות תחת הרגולציה,
• מנעד המסרים השיווקיים הוא מצומצם מאוד,
• שיווק אונליין של שירותים משפטיים אינו יכול להעביר מסרים ״מגניבים״, מתוחכמים או יוצאי דופן במיוחד.

ולמען האמת, אם יורשה לנו לרגע להתבטא שלא בעדינות: פרסום של שירותי עריכת דין הוא די משעמם. הנה, אמרנו את זה.

יישום אסטרטגיית  ה-Inbound Marketing בתחום השירותים המשפטיים מולידה רעיונות יצירתיים וחדשניים. מתחדדת ההבנה שהמפגש הראשון עם הלקוח צריך להיות כשאני קורא לו לקבל ערך בחינם. כלומר, תחילת מערכת היחסים שלי עם הלקוח הפוטנציאלי אינה סביבי, אלא סביבו. קל הרבה יותר לפרסם ולקדם קבלה של ערך אמיתי ומוחשי ללקוח במקום סתם שירות ״משתלם״ או ״איכותי״.

שימוש בטכנולוגיות  LegalTech ככלי ליישום Inbound Marketing

כידוע, השימוש הקלאסי במערכת LegalUp הוא ככלי להתייעלות ושימור ידע. שימוש כזה הוא פנים ארגוני ומאפשר לעורכי הדין ליצור את המסמכים המשפטיים שלהם בצורה חכמה, תור כדי שימוש ב- Know how המצטבר של עורכי הדין בארגון ובמהירות.

כעת, מציעה LegalUp למשרדי עורכי דין להשתמש בפלטפורמה שלה גם  ככלי שיווקי ייחודי המאפשר יישום של אסטרטגיית  ה-Inbound Marketing בצורה חדשנית.

כמו HubSpot, יכולים עתה משרדי עורכי דין  להציע לקהל היעד שלהם ערך מוחשי סביב הצרכים האמיתיים שלהם, ולעיתים ״לתפוס״ אותם עוד בשלב מוקדם מאוד במסע הלקוח שלהם. LegalUp  – ככלי שיווקי למשרדי עורכי דין – מייצרת למשרד אשפים דיגיטליים יחודיים ליצירת מסמכים משפטיים באתר שלהם או באתר ייעודי חדש.

ראו לדוגמא:

את האתר Jumpstart של משרד עורכי הדין שבלת

את האשפים שמציע משרד עורכי הפטנטים Ehrlich & Fenster

את האתר Infuse של משרד APM.

כל האשפים הללו מבוססים על הטכנולוגיה של ליגלאפ ונותנים ערך משמעותי ללקוח.

על מנת שהלקוח יקבל במייל את המסמך, עליו להשאיר פרטים וכך באותו הרגע המשרד קיבל ליד חם מאוד, והלקוח קיבל ערך בחינם. המפגש הבא יהיה ענייני ומכירתי יותר.

רוצים לקבל מידע נוסף על הכלי השיווקי שממצב אתכם בקדמת החדשנות (בעולם ה-LegalTech) – ומייצר עבורכם לידים חמים עם פוטנציאל ויראלי?

צרו איתנו קשר לכל שאלה והבהרה,

נשמח לקדם אתכם לחזית האסטרטגיה השיווקית של 2019.

מערכת ״תיקון 13״ – בקש הדגמה של LegalUp היום!

קבל חודש נסיון!

The post למה כל משרד עורכי דין צריך להכיר את אסטרטגיית ה״שיווק מבפנים״? appeared first on LegalUp.