סקירת החובות החלות על נותני שירותי אשראי ונותני שירותים פיננסיים

מכח צו איסור הלבנת הון

במסגרת המאבק נגד הלבנת הון ומימון טרור בארץ ובהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים, הוטלו על נותני שירותי אשראי ונותני שירותים פיננסיים חובות שונות, אשר מטרתן למנוע הענקת השירות המבוקש כאשר יש בו סיכון להלבנת הון או מימון טרור.

מאמר זה יסקור את החובות האמורות, המעוגנות בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ח-2018 (להלן: "הצו"), ובהנחיות הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

(א)   על מי חל הצו?

• נותני שירותי אשראי – מי שעוסק במתן אשראי דרך עיסוק, למעט הנפקה של כרטיסי אשראי, ולרבות העמדת מסגרת אשראי, וכולל ניכיון שיקים, פקטורינג (מתן אשראי כנגד המחאת זכותו של מקבל האשראי לקבל נכסים פיננסיים מאחר), ליסינג (מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס או שירות) ועוד.  
• נותני שירות בנכס פיננסי – מי שמבצע דרך עיסוק פעולות החלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר, לרבות פדיון, פריטה, המרה, מכירה או העברה של נכס פיננסי; וכן ניהול או שמירה של נכס פיננסי, לרבות באמצעות כספת. נכס פיננסי כולל מזומן, שיק, שטר חוב, המחאה בנקאית, פיקדון כספי, נייר ערך, מטבע וירטואלי וכד'.
• מקבל שירות שאינו מזדמן – הצו מתמקד בחובות החלות בעת מתן שירות ללקוח שאינו מזדמן, דהיינו – במהלך תקופה של חצי שנה קיבל אשראי או שירות בנכס פיננסי אצל אותו נותן שירות, בסכום מצטבר העולה על 50,000 ₪, או מקבל שירות שביצע פעולה בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה לצו. לעניין שירות במטבע וירטואלי – מקבל שירות שבמהלך תקופה של חצי שנה קיבל אשראי או שירות בנכס פיננסי אצל אותו נותן שירות, בסכום מצטבר העולה על 5,000 ₪.

(ב)   מהן החובות החלות מכח הצו?

•       חובת הכרת הלקוח וזיהויו
•       קבלת הצהרת נהנה ובעל שליטה
•       הערכת מידת הסיכון של הלקוח להלבנת הון ולמימון טרור
•       חובות הקשורות לביצוע העברות אלקטרוניות
•       חובות דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על פעילות רגילה ובלתי-רגילה של מקבל שירות
•       ביצוע בקרה שוטפת אחר פעולות מקבל שירות
•       ניהול רישומים
•       בדיקה מול רשימות מוכרזים

(ג) מה כוללת חובת הכרת הלקוח?

מטרת חובה זו היא לקבל מהלקוח מידע שישמש כתשתית לשם בחינת סבירות עסקית של השירות המבוקש. לשם מילוי חובה זו יש לבקש ממקבל השירות מידע אודות עסקיו (מה עיסוקו / סוג עסקיו) מידע אודות השירות המבוקש (בירור מטרת האשראי המבוקש, בירור מקור הנכסים הפיננסיים שלגביהם ניתנים השירותים, בירור מקור החזר האשראי וזיקתו של מקבל האשראי אל מי שהתחייב להחזיר את האשראי או מי שמבקש להחזיר את האשראי) ומידע אודות סירוב קודם למתן שירות מסיבות הקשורות להלבנת הון או מימון טרור. 

בנוסף, אם מקבל השירות הוא תושב חוץ, נותן השירות נדרש גם לברר את זיקתו לישראל וכן האם הוא "איש ציבור זר", באמצעות השאלון הזה. איש ציבור זר הוא תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ בחמש השנים האחרונות. הגדרה זו כוללת גם כל בן משפחה של תושב חוץ כאמור או תאגיד שהוא בעל שליטה בו, יועץ ומינוי אישי של איש הציבור הזר או שותף עסקי של אחד מאלה. תפקיד ציבורי בכיר כולל ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר מפלגה בכיר, חבר ממשלה, קצין צבא או משטרה בכיר, נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית, בעל תפקיד בכיר בארגון בין לאומי, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה. אם נותן השירות סיווג את איש הציבור הזר ברמת סיכון גבוהה, הוא נדרש גם לברר את מקור משאביו הפיננסיים של איש הציבור הזר, ולגבי איש ציבור זר שהוא בעל עסק – גם את סוג עסקיו.

(ד)     מהם הפרטים שיש לקבל והמסמכים שיש לדרוש מהלקוח לשם מילוי חובת הזיהוי?

• זיהוי יחיד – יש לקבל מהלקוח את הפרטים הבאים: שם, מספר זהות, תאריך לידה ומין, מען. נוסף על כך יש לקבל תעודת זהות או העתק מאושר שלה / תעודת עולה / רישיון נהיגה / דרכון (ככל שמדובר בתושב חוץ ניתן לדרוש תעודת מסע או כרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי), ולאמת את מסמך הזיהוי הנ"ל אל מול מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות.
• זיהוי תאגיד – יש לקבל מהלקוח את הפרטים הבאים: שם, מספר ח.פ, תאריך התאגדות, מען ופרטי מנכ"ל. יש לקבל מהתאגיד תעודת רישום, עותק ממסמכי היסוד של התאגיד ונסח פרטי התאגיד במרשם המתאים. לגבי תאגיד שאינו רשום לישראל, יש לקבל מסמך המעיד על רישומו ומכיל את פרטי הזיהוי הנדרשים, או אישור עו"ד לעניין פרטים אלו.  
• זיהוי הערב – במקרים המתאימים יש לקבל מהלקוח את פרטי הגורם שיערוב עבורו להחזר האשראי: שם, מספר זהות ומען.
• זיהוי מקבל שירות שנחזה להיות נותן שירות פיננסי או נותן שירות אשראי בעצמו – יש לקבל העתק מהרישיון למתן שירותים שניתן לו. לחלופין, ניתן לדרוש ממנו הצהרה בכתב כי אינו חייב ברישיון מכח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.
• במקרה שהפעולה מבוצעת על ידי מיופה כח – ההגדרה של מקבל שירות כוללת גם מיופה כוח. לפיכך, יראו במיופה כוח כמקבל שירות. מיופה כוח הוא מי שמקבל השירות ייפה את כוחו לפעול מטעמו, בין אם מקבל השירות הוא יחיד ובין אם לאו. יש לקבל העתק של כתב יפוי הכח, כתב נאמנות או החלטת האורגן המוסמך בתאגיד.

כל מסמכי הזיהוי צריכים להיות מקוריים או העתק נאמן למקור המאומת בידי הרשות שהנפיקה את מסמך המקור/ עורך דין/נותן השירות או מי מטעמו/נציג דיפלומטי או קונסולרי בחו"ל.

(ה)   באיזה אופן יש לבצע את חובת הזיהוי?

ניתן לבצע את חובת הזיהוי פנים אל פנים, על ידי נותן השירות או מי מטעמו/ עו"ד / נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחו"ל. לחלופין, ניתן לבצע זיהוי מרחוק באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי חזותי לפי הוראות הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון. ניתן לעיין בחוזר הממונה מס' 2020-10-5 בנושא "התקשרות מרחוק עם מקבל שירות באופן מקוון", כאן.   

(ו)   הקלות בזיהוי פנים אל פנים במתן שירות באמצעות מערכת סגורה

הצו כולל הקלות למצבים בהם הפעילות מתבצעת במערכת סגורה ובמערכת סגורה למחצה – מצבים שבהם הכספים יוצאים מחשבון בתאגיד בנקאי, בנק הדואר או בנק זר שחל עליו משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, וחוזרים אליו.

ההקלות העיקריות שניתן לקבל במסגרת זו, בהתקיים תנאי סף מסוימים המפורטים בסעיף 7 לצו, הן: פטור מחובת זיהוי פנים אל פנים, אימות מול מסמכי הבנק, פטור מאימות פרטי הזיהוי של מיופה כוח ופטור מקבלת הצהרה בחתימת מקור.

(ז)         חובת שמירת מסמכים

יש לשמור העתק מצולם מכל המסמכים שהלקוח מסר, לתקופה של 5 שנים ממועד סיום החזר האשראי או מתן השירות בנכס הפיננסי. ניתן לשמור את מסמכי הזיהוי באמצעות סריקה ממוחשבת. 

(ח)        הצהרה על נהנה ובעל שליטה:

טרם מתן השירות יש להחתים את הלקוח על הצהרה לגבי זהות הנהנה ממתן השירות וכן זהות בעלי השליטה בתאגיד מבקש השירות. על נותן השירות לבחון את סבירות ההצהרה, כחלק מהערכת הסיכון האם השירות הפיננסי או שירות האשראי ניתן במטרה לתת כסות לפעילות של אחר (נהנה/בעל שליטה) וכך לשמש חוליה בשרשרת פעולות המיועדת להוביל להלבנת הון או מימון טרור. יש לקבל את הצהרת הלקוח על גבי הטופס המופיע בתוספת לצו. 

בנוסף, יש לקבל מהלקוח מידע אודות הזיקה בינו לבין הנהנה מהפעילות הפיננסית, וכן פרטים אודות סירוב קודם למתן שירות מסיבות הקשורות להלבנת הון ומימון טרור שניתן לנהנה ממתן השירות.  

(ט)        הערכת סיכון וביצוע בקרה שוטפת:

• יש לקיים בקרה אחר פעולות הלקוח ולבדוק כי הן תואמות את אופי הפעילות הרגילה שלו. ככל שמתעורר ספק לגבי זהות הלקוח או לגבי אמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לנותן השירות, יבצע נותן השירות הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת לפי מידת הסיכון של הלקוח. ככל שהתעורר חשש להלבנת הון או למימון טרור לגבי פעולות שביצע הלקוח, יבקש נותן השירות מידע והסברים לגבי אותן הפעולות, ובמקרה הצורך גם אסמכתאות התומכות במידע ובהסברים אלו, ויעדכן את רישומי הכרת הלקוח בהתאם.
• יש לבצע בקרה מוגברת כאשר מדובר בפעילות מול מדינה בסיכון (המופיעה בתוספת הראשונה לצו), איש ציבור זר או פעולה בסיכון גבוה להלבנת הון/מימון טרור. רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות המרמזות על סיכון להלבנת הון או מימון טרור, מופיעה בתוספת הרביעית לצו. רשימה זו מהווה כלי עזר משמעותי להפעלת שיקול הדעת בעת קביעת רמת הסיכון הכרוכה בביצוע השירות.  

(י)         דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון:

יש להעביר דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון אם השירות המבוקש הוא אחת הפעולות שלהלן:

• העברה של נכס פיננסי מנותן שירותי אשראי ללקוח ולהפך, בסכום שווה ערך ל-50,000 ₪ לפחות, ולעניין אשראי שניתן אגב רכישת נכס או שירות – בסכום שווה ערך ל-150,000 ₪ לפחות.
• ביצוע פעולה של מתן שירות בנכס פיננסי בעבור מקבל שירות, בסכום שווה ערך ל-50,000 ₪ לפחות.
• העברה של נכס פיננסי מנותן שירות אשראי למקבל שירות ולהפך, וכן ביצוע פעולה של מתן שירות בנכס פיננסי בעבור מקבל שירות, שבה מעורבת מדינה בסיכון (המופיעה בתוספת הראשונה לצו), בסכום שווה ערך ל-5,000 ₪ לפחות.
• פעולה הנחזית בעיני נותן השירות לבלתי רגילה – לשם הפעלת שיקול הדעת לעניין זה, ניתן להיעזר ברשימת הפעולות שבתוספת הרביעית.

*לפירוט אודות אופן הדיווח ניתן להיכנס לאתר הרשות לאיסור הלבנת הון .

(י"א)      בדיקת פרטי זיהוי אל מול רשימות:

יש לבדוק את פרטי הזיהוי שנמסרו במסגרת מילוי חובת הזיהוי והכרת הלקוח, מול רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ורשימת הגורמים שהוכרזו כמסייעים להפצה ולמימון של נשק להשמדה המונית. ניתן לערוך את הבדיקה במערכת LegalUp, כאן (אפשר לשים כאן את הקישור לחיפוש שלנו, או שזה רק ללקוחות?).

כיצד ניתן להתמודד עם נטל הרגולציה?

מערכת LegalUp מייעלת את הליך הציות לצו ומאפשרת לבצע הליך הכרת לקוח והערכת סיכון באופן דיגיטלי, ביעילות ובמהירות, בהתאם להנחיות המפורטות בצו. איך זה עובד?

המערכת מתרגמת את טופס הכרת הלקוח לשאלון דיגיטלי. ניתן לשלוח למקבל השירות קישור למילוי השאלון אונליין. עם סיום מילוי השאלון, נותן השירות יקבל מייל אוטומטי עם טופס מלא של הכרת הלקוח, ויוכל למלא על בסיסו שאלון הערכת סיכון. שאלון זה מבנה ומתעד את שיקול הדעת של נותן השירות בבואו להעריך את הסיכון להלבנת הון או מימון טרור הכרוך במתן השירות. עם סיום המענה על השאלון, מופק אוטומטית קובץ וורד עם טופס הערכת סיכון.

רוצים לראות איך זה עובד?

בקשו הדגמה של LegalUp היום!

קבלו הדגמה בחינם!

The post סקירת החובות החלות על נותני שירותי אשראי ונותני שירותים פיננסיים מכח צו איסור הלבנת הון appeared first on LegalUp.

תיקון חוק חתימה אלקטרונית:

באילו מסמכים אפשר להשתמש בחתימה דיגיטלית?

פנה ל-LegalUp לפרטים על שירות חתימה דיגיטלית

לפרטים נוספים

The post תיקון חוק חתימה אלקטרונית: באילו מסמכים אפשר להשתמש בחתימה דיגיטלית? appeared first on LegalUp.

 איך לצאת ממשבר הקורונה עם משרד יעיל ועוצמתי יותר?

בימים אלו בוחנים מנהלים במגזרים שונים את ההשלכות הכלכליות והמקצועיות של המשבר הנוכחי על מצבם ועל עתידם. ברור לכל כי ייעשו שינויים רוחביים, וכי הזדמנויות חדשות יפתחו עבור אלו שידעו לנתב אותן למקומות הנכונים. בעולם המשפטי, שהינו מסורתי ושמרני יותר נוצרה הזדמנות לשותפים לבחון את שיטות העבודה הקיימות, להיערך מחדש, לשדרג את המשרד, ולאפשר לו לצאת מחוזק יותר. מי שישכיל לנצל את התקופה כראוי, יוכלו לעדכן את שיטות העבודה ביסודיות ולעמוד בפני אתגרים עתידיים נוספים שהמציאות עלולה להביא.

משבר הקורונה הצליח לתפוס עורכי דין רבים ומנוסים לא מוכנים וללא תכניות התואמות את המציאות המשונה שנקלעו אליה. הוא חשף את הפגמים בהתנהלות המשרדים אך גם העניק להם את ההזדמנות להיחשף לשיטות עבודה שונות ויעילות יותר.

ניתן לעבור את משבר הקורונה בניסיון ״לצוף מעל המים״ ולהמתין בידיים שלובות ליום שאחרי. אולם הקורונה נתנה הזדמנות לבחון את שיטות העבודה הקיימות, להיערך מחדש, לשדרג את המשרד, ולאפשר לו לצאת מחוזק יותר. שותפים אשר ינצלו את התקופה כראוי, יוכלו לעדכן את שיטות העבודה ביסודיות ולעמוד בפני אתגרים עתידיים נוספים שהמציאות עלולה להביא.

מבחינות רבות נראה כי המשבר הנוכחי משמש כקטליזטור ומזרז שינויים בדרכי ההתנהלות של משרדי עורכי הדין שהיו צפויים ככל הנראה להתרחש בכל מקרה בעתיד הרחוק יותר.

ניתוח מעמיק של ההוצאות השוטפות

החשש מפגיעה כלכלית אפשרית וכמובן פגיעה כלכלית דה פקטו מחייבים את משרדי עורכי הדין לבחון באופן מעמיק את ההוצאות השוטפות שלהם ולדון עד כמה הן משמעותיות לארגון. כמובן שבחינה כזו מתבצעת גם באופן שוטף בימים שבשגרה, אולם משרדים שמראים בימים כתיקונם רווח נאה ייטו לבחון בדקדקנות רבה פחות את נחיצות ההוצאות שלהם.

צמצום עובדים לצד ניהול ושימור ידע

כפי שדווח בגלובס במרץ 2020, התוצאה המיידית של הבהלה במשרדי עורכי דין מהמשבר הכלכלי בתחילת משבר הקורונה הייתה קיצוצים רוחביים בשכר והוצאה לחל״ת של עובדים רבים במשרדים. הורדות השכר בלטו בחלק מהפירמות הגדולות בהם קוצץ 25% מהשכר בממוצע ולא נמשך שכר ע"י שותפי ההון.

עם זאת, כיום, כאשר מתחיל להתבהר גודל המשבר הכלכלי נראה כי משרדי עורכי דין רבים לא רק שלא נפגעו ממשבר הקורונה, אלא שחלקם אף רשמו עלייה ברווחים ובהכנסות. בגלובס דווח כי משרדי עורכי הדין העוסקים במגזר העסקי הגדילו את ממוצע הרווחים שלהם ב-8% בתקופת הקורונה ואף את ממוצע ההכנסות שלהם בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019. לעומת זאת, במשרדי עורכי הדין העוסקים במגזר משקי הבית נרשמה ירידה של 4% בממוצע ההכנסות (גלובס).

על אף הקושי האישי הכרוך בפיטוריהם של עובדים, מבחינת הארגון מדובר לעיתים בהזדמנות לרענן שורות ולהביא להאצת תהליכים שתוכננו לקרות בכל אופן. באמצעות שינויים אלו, ניתן להבטיח כי הארגון יישאר עם הצוות החזק, האיכותי והמסור ביותר. אולם, צמצום של כח אדם ללא בנייה של תהליכי עבודה סדורים וניהול ידע עלול להוביל לקושי עתידי משמעותי. כל עוד מדובר בצוות קטן וזריז העומד בנטל העבודה המצב מצוין, כיוון שחברי הצוות כולם מחזיקים ברמת ידע מקצועי גבוהה. הבעיה מתחילה בזמן שעומסי העבודה גדלים, כיוון שאז הנטייה היא לגייס עובדים צעירים וחסרי ניסיון יותר, ולא תמיד נותר זמן לדאוג להכשרתם המקצועית הראויה. כך, הם משתלבים בעבודה אך לעיתים רבות עלולים להוות בחודשים הראשונות (ולעיתים אף בשנים הראשונות) יותר נטל מתועלת. ניהול ושימור ידע ויצירת תהליכי עבודה סדורים מקלים מאוד על ההשתלבות של עורכי דין נוספים ועל ההכשרה שלהם. לכך יכולה טכנולוגיה משפטית לסייע מאוד כפי שנדון בהמשך.

אפשרות לעבודה מהבית

המקצוע המשפטי ידוע בגישה השמרנית, לפיה על עורכי דין לשהות במשרד במשך שעות רבות בכדי למצות את תרומתם למשרד.

בניגוד לעולם הייטק, בו הנטייה בשנים האחרונות היא לאפשר מבנה עבודה גמיש ומותאם יותר לצרכי העובד, בו העבודה מהבית משתלבת היטב עם מאפייניו של דור ה-Y – עולם עריכת הדין חשש לבצע את המעבר.

מה שלא עשה הטבע, יצר משבר הקורונה. בעקבות הסגרים והחשש מהתקהלויות אולצו משרדי עורכי הדין לעבור לעבודה שוטפת מהבית לתקופות ארוכות וזאת לראשונה בהסטוריה.

על אף החששות המוקדמות, נחשפו המשרדים לפתע לכך שלא רק שהדבר אפשרי אלא אף ליתרונות הטמונים בכך. ראשית, מדובר בחיסכון עלויות עצום בהוצאות שוטפות: עלויות תחזוקה, מחשוב ושירותים לעובד נחתכו משמעותית וסייעו למשרדים לצלוח את המשבר בצורה חלקה יותר. כמו כן, לעובדים מהבית נחסך זמן נסיעות רב, ונתן להם שעות פנאי רבות יותר ביום.

כמובן, שעם המעבר לעבודה מהבית נחשפו גם פגמים בהתנהלות המשרדים. משרדים שלא היו ערוכים לחיבור מרחוק למערכות הליבה המשרדיות נאלצו לאפשר זאת באופן מיידי. קושי נוסף שנחשף הוא העדר השיטתיות והנהלים בעבודה המשפטית. קושי זה בולט פחות כאשר עורכי הדין נמצאים במקום אחד וניתן בקלות לעבור בין המסדרונות והחדרים, לשאול שאלות, להחליף מידע ולפקח. עם הריחוק האחד מהשני נתגלו הסדקים הנובעים מהעדר ניהול ידע ותהליכים: חוסר בתהליכי עבודה מסודרים, חוסר בקריטריונים לאיכות המסמכים המשפטיים. בנוסף הצורך בפיקוח על התוצאה הסופית של העבודה המשפטית בעייתי יותר בעבודה מרחוק.

במציאות הבלתי צפויה, הכוללת סגרים ומשברים נוספים שעתידיים להתרגש עלינו, נראה כי משרדים רבים יאלצו לשלב את האפשרות לעבודה מהבית בשגרת העבודה ולטפל בקשיים שהיא חושפת.

שימוש בטכנולוגיה יעודית – ליגלטק

פתרון מצוין לכך הוא שימוש בטכנולוגיה ייעודית לעולם המשפטי. מדובר בפתרונות שונים המסייעים לעורכי הדין להפוך את עבודתם ליעילה, איכותית ומהירה יותר. היא מאפשרת שיתוף ידע מקצועי, יצירת תהליכי עבודה מסודרים, שיתוף תכנים וניהול תהליכים וצוותים.

תוכנות ייעודיות כאלה כוללות מערכות לניהול צוותים, ניהול פרויקטים, אוטומציה של מסמכים משפטיים, תוכנות לחתימה אלקטרונית, תוכנות חיפוש משפטי ומחקר משפטי ייעודיות ועוד.

המשבר הנוכחי ותוצאות הלוואי שלו בדמות מעבר לעבודה מהבית וצמצום בכח אדם עלול לפגוע אנושות בפעילות השוטפת של המשרד ובמקצועיותו. משרד שישכיל להטמיע מערכות ליגל-טק חדשניות, אשר מייעלות את העבודה ויוצרות תהליכי עבודה סדורים וברורים וכן שיתוף ידע ותהליכים יוכל לצאת מחוזק משמעותית מהמשבר.

בקש הדגמה של LegalUp היום!

קבל הדגמה בחינם!

The post איך לצאת ממשבר הקורונה עם משרד עוצמתי יותר? appeared first on LegalUp.

עורכי דין בזמן קורונה

תקופת הקורונה מאלצת את כולנו להתמודדות עם אתגרים רבים, והמעבר לפעולות דיגיטליות מתבקש יותר מתמיד עקב הנחיות משרד הבריאות המחייבות את הציבור לצמצום מפגשים והימנעות מיציאה מהבית  למינימום ההכרחי. בהתאם פורסמו לאחרונה מספר החלטות של גופים ממשלתיים הבאות לעדכן את הצורך בחתימה פנים אל פנים על תצהירים באופן המתאים לתקופת חירום זו. ייתכן מאוד כי זוהי רק יריית הפתיחה שתאפשר בהמשך חתימה דיגיטלית על תצהירים ועל טפסים אחרים שיש להגישם לרשויות ממשלתיות גם בימים שבשגרה.

אחת הפעולות המבוצעות בהיקפים גבוהים על ידי עורכי דין הוא החתמת לקוחותיהם על תצהירים. בהחלטה של ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין (את/20/39) נקבע כי עורכי דין יכולים להשתמש בהיוועדות חזותית לצורך החתמה על תצהיר בשעת חירום זו בהתאם לתנאים המפורטים בהחלטה. החלטה זו תקפה כל עוד מוכרז מצב החירום בישראל.

העידן הדיגיטלי: חוות דעת של משרד המשפטים מאפשרת שימוש בחתימה דיגיטלית על תצהירים

בהחלטה של ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין (את/20/39) נקבע כי עורכי דין יכולים להשתמש בהיוועדות חזותית לצורך החתמה על תצהיר בשעת חירום זו בהתאם לתנאים המפורטים בהחלטה. החלטה זו תקפה כל עוד מוכרז מצב החירום בישראל.

תצהיר בו משתמשים עורכי דין תכופות הוא טופס ״הכר את הלקוח״ הכלול בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ה – 2014 (להלן: "הצו"), עליו עליהם להחתים את לקוחותיהם בכל פעם שהם מתבקשים לתת שירות עסקי. טופס זה מהווה תצהיר כיוון שחתימת הלקוח עליו כוללת גם אזהרתו פנים אל פנים ואישור עוה״ד על כך.

הצו קובע כי על נותן שירות עסקי לזהות לקוח המבקש שירות עסקי, טרם מתן השירות המבוקש. בהתאם להוראות סעיף 6 לצו, זיהוי הלקוח יתבצע פנים אל פנים. אולם במקרה בו אין אפשרות לבצע את הזיהוי פנים אל פנים, יזהה נותן השירות העסקי את הלקוח באמצעות טכנולוגיה של היוועדות חזותית, בהתאם למפורט בסעיף 7 לצו.

כמובן שבתקופת חירום זו אין אפשרות לבצע את הזיהוי פנים אל פנים ולכן הדרך לביצוע הזיהוי היא בטכנולוגיה של היוועדות חזותית.

לאחרונה ניתנה החלטה של הממונה על נותני שירות עסקי המאפשרת חתימה על טופס ״הכר את הלקוח״ בהיוועדות חזותית כל עוד מוכרז מצב חירום בישראל

מהי ״היוועדות חזותית״? 

היוועדות חזותית הינה שימוש באמצעים טכנולוגיים לצורך תקשורת בין שני מוקדים, שבה מועברים תמונה וקול בזמן אמת, ואשר מאפשרת ליצור תנאים דומים לאלו המתקיימים במפגש פיזי בין אנשים. אמצעי כזה יכול להיות שירות וידאו בווצאפ, facetime, או שירות שיחות הוידאו שצבר פופולאריות רבה לאחרונה Zoom. באמצעות שיחת וידאו ב-Zoom  (גם בשירות החינמי) ניתן לתעד את השיחה ולשמור אותה כקובץ.

פנה ל-LegalUp לפרטים על שירות חתימה דיגיטלית

לפרטים נוספים

The post האם עידן הקורונה יפתח את הפתח להיוועדות חזותית וחתימה דיגיטלית? appeared first on LegalUp.

רגולציה בזמן COVID-19

היוועדות חזותית וחתימה דיגיטלית על תצהירים

תקופת הקורונה מאלצת את כולנו להתמודדות עם אתגרים רבים, והמעבר לפעולות דיגיטליות מתבקש יותר מתמיד עקב הנחיות משרד הבריאות המחייבות את הציבור לצמצום מפגשים והימנעות מיציאה מהבית  למינימום ההכרחי. בהתאם פורסמו לאחרונה מספר החלטות של גופים ממשלתיים הבאות לעדכן את הצורך בחתימה פנים אל פנים על תצהירים באופן המתאים לתקופת חירום זו. ייתכן מאוד כי זוהי רק יריית הפתיחה שתאפשר בהמשך חתימה דיגיטלית על תצהירים ועל טפסים אחרים שיש להגישם לרשויות ממשלתיות גם בימים שבשגרה.

אחת הפעולות המבוצעות בהיקפים גבוהים על ידי עורכי דין הוא החתמת לקוחותיהם על תצהירים. בהחלטה של ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין (את/20/39) נקבע כי עורכי דין יכולים להשתמש בהיוועדות חזותית לצורך החתמה על תצהיר בשעת חירום זו בהתאם לתנאים המפורטים בהחלטה. החלטה זו תקפה כל עוד מוכרז מצב החירום בישראל.

תצהיר בו משתמשים עורכי דין תכופות הוא טופס ״הכר את הלקוח״ הכלול בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ה – 2014 (להלן: "הצו"), עליו עליהם להחתים את לקוחותיהם בכל פעם שהם מתבקשים לתת שירות עסקי. טופס זה מהווה תצהיר כיוון שחתימת הלקוח עליו כוללת גם אזהרתו פנים אל פנים ואישור עוה״ד על כך.

הצו קובע כי על נותן שירות עסקי לזהות לקוח המבקש שירות עסקי, טרם מתן השירות המבוקש. בהתאם להוראות סעיף 6 לצו, זיהוי הלקוח יתבצע פנים אל פנים. אולם במקרה בו אין אפשרות לבצע את הזיהוי פנים אל פנים, יזהה נותן השירות העסקי את הלקוח באמצעות טכנולוגיה של היוועדות חזותית, בהתאם למפורט בסעיף 7 לצו.

כמובן שבתקופת חירום זו אין אפשרות לבצע את הזיהוי פנים אל פנים ולכן הדרך לביצוע הזיהוי היא בטכנולוגיה של היוועדות חזותית. מומלץ לבצע היוועדות חזותית, לאחר שנשלח לינק לאשף ״הכר את הלקוח״ ללקוח כדי לוודא שהלקוח ימלא אותו כשורה.

לאחרונה ניתנה החלטה של הממונה על נותני שירות עסקי המאפשרת חתימה על טופס ״הכר את הלקוח״ בהיוועדות חזותית כל עוד מוכרז מצב חירום בישראל

מהי ״היוועדות חזותית״? 

היוועדות חזותית הינה שימוש באמצעים טכנולוגיים לצורך תקשורת בין שני מוקדים, שבה מועברים תמונה וקול בזמן אמת, ואשר מאפשרת ליצור תנאים דומים לאלו המתקיימים במפגש פיזי בין אנשים. אמצעי כזה יכול להיות שירות וידאו בווצאפ, facetime, או שירות שיחות הוידאו שצבר פופולאריות רבה לאחרונה Zoom. באמצעות שיחת וידאו ב-Zoom  (גם בשירות החינמי) ניתן לתעד את השיחה ולשמור אותה כקובץ.

הרתעת המצהיר מפני מתן תצהיר שקר וכן זיהוי המצהיר אל מול מסמכי זיהוי -אלה מתאפשרים גם באמצעים של בהיוועדות חזותית.

פנה ל-LegalUp לפרטים על שירות חתימה דיגיטלית

לפרטים נוספים

The post היוועדות חזותית וחתימה דיגטלית על טופס ״הכר את הלקוח״ בזמן הקורונה appeared first on LegalUp.

3 מיומנויות המגדירות את עורך הדין העתידי

איש אינו בטוח ב -100% מה העתיד יביא לעולם המשפטי, אבל ראוי כי עורכי הדין של העתיד יתחילו לבחון את התחומים בהם עליהם להשקיע על מנת להיות מוכנים למציאות המשתנה.

במהלך השנים האחרונות עברו תחומים רבים בשוק העבודה טלטלה שנגרמה על ידי טכנולוגיה. אך במקביל למהפכות בתחומי התיירות (Airbnb), השירותים הפיננסיים (Paypal) והתחבורה הציבורית (Gett, Uber), העולם המשפטי עדיין לא עבר שינויים מרחיקי לכת, כאלה שבעקבותיהם על עורכי הדין לבצע שינויים רבים באופן בו הם עובדים, היות ואחרת ייחשבו ללא רלוונטיים.

בזמן שכבר יש קונצנזוס כי הדרך בה משרדי עורכי הדין פועלים כיום תשתנה ללא הכר בעתיד, יש דעות שונות על המועד שבו ייתרחש השינוי ומה יהיה היקפו. יש שיאמרו כי הסיבה לכך שהטכנולוגיה עדיין לא השפיעה בצורה מהותית על העולם המשפטי קשורה לתפיסה כי עורכי דין הם שמרנים יחסית ואינם נוטים לאמץ טכנולוגיות חדשות.

הסיבה העיקרית להנחה כי השינוי עומד ממש בפתח, קשורה ישירות לשימוש הגובר בטכנולוגיות 'בינה מלאכותית' (AI) ובאוטומציה של מסמכים משפטיים.

עורכי דין ברחבי העולם מתמודדים עם השאלה – איך תראה עבודת עורך הדין של העתיד? כיצד נוכל להתכונן לכך? רבים משתוקקים לטכנולוגיה אשר תייעל את המשימות החוזרות שלהם כדי לפנות את הזמן שלהם למשימות יותר מורכבות. אחרים מרגישים מאוימים מפתרונות  בתחום הליגלטק – LegalTech ומודאגים כי יישארו מחוסרי עבודה.

3 מיומנויות עיקריות שכל עורך דין של העתיד צריך לחזק:

1. אימוץ טכנולוגיה: תפיסת הטכנולוגיה כהזדמנות – לא איום.

טכנולוגיות כגון אוטומציה של מסמכים משפטיים ואוטומציה של סקירת מסמכים (review) יקדמו את העסק שלך משמעותית, אך אפילו דבר פשוט כמו מעבר לחשבוניות דיגיטליות במקום חשבוניות נייר הוא צעד קטן שיכול להפחית את ההוצאות שלך ולמזער תשומות.

אכן, כצעד ראשון מומלץ להשתמש בטכנולוגיה דווקא כדי להקל על פעולות שאינן ״עבודה משפטית״ בהגדרה כגון הפקת חשבוניות, גבייה, תזמון פגישות והגשת מסמכים. אלה הן פעולות עסקיות הכרחיות ויהיה יעיל יותר להשתמש בטכנולוגיה כדי לשפר אותם בשלב ההתחלתי.

בשלב הבא מומלץ להתחיל לבחון טכנולוגיות מתוחכמות יותר כמו אינטליגנציה מלאכותית (AI) ואוטומציה של מסמכים משפטיים. רבים בעולם המשפט התנגדו לכניסה של טכנולוגיות חדשניות לעולמם, אבל עכשיו זה הזמן עבורם להשתמש בטכנולוגיה כדי להפוך את חייהם לקלים יותר מהסיבות הבאות:

חיסכון בעלויות – תוכנה חכמה לניהול משרד מאפשרת לעקוב אחר כל הלקוחות שיש לחייב, להקצות משימות, להציע אפשרויות תשלום מקוון, ולתת תמונה מדויקת יותר אודות הביצועים של החברה. בנוסף, משרדי עורכי דין רבים בוחרים להיפטר מהניירות, ובכך לשחרר את הזמן שהיה פעם מוקדש לניהול, שמירה ותיוק של מסמכי נייר. המשמעות היא חסכון משמעותי בעלויות ובתשומות שהיה צורך להקדיש בעבר למשימות אלה.

יעילות –  עורכי דין יכולים לעבור על עשרות או מאות מסמכים או תיקים כדי למצוא את אלו שיעזרו להם במשימה המשפטית הספציפית שעל שולחנם. זה קצת כמו למצוא מחט בערימת השחת. על פי מחקרים, קיימים עורכי דין מבלים רבע (ובמקרים מסוימים עד שליש) של זמנם במחקר שכזה. אוטומציה של מסמכים לדוגמה יכולה לנהל את הידע שלך בכל הקשור לחוזים וליצירת מסמכים משפטיים אחרים, להפוך אותך ליעיל יותר וזריז יותר להטמיע שינויים שיביא העתיד, כגון שינויים במודלים העסקיים או שינויים בדרך שהלקוחות רוצים לצרוך את השירותים המשפטיים שלהם (חלקם עשויים להיות דרך האינטרנט).

עלות תחרותית של ייעוץ משפטי ללקוחות – לקוחות לעיתים לא מודעים למורכבות של הבעיה המשפטית שלהם. הם רוצים להעסיק את עורכי הדין הטובים ביותר בשכר שמתאים לכיסם. עובדה זו עושה את השימוש בטכנולוגיה לחובה עבור עורכי דין היות וכך יצטרכו להקדיש פחות זמן להשלמת משימות החוזרות על עצמן. לכן, יהיו מסוגלים להציע יותר שירותים במחיר נמוך יותר ובכך – לפנות לקהל רחב יותר.

משימות שגרתיות –  בעוד ישנם עורכי דין החוששים מטכנולוגיה, מתוך מחשבה שהיא עשויה להחליף אותם, המציאות היא כי עורכי דין רבים מבלים כמויות משמעותיות של זמן בביצוע משימה פשוטות ושגרתיות יחסית, שבקלות יכולות להיעשות בצורה יעילה יותר באמצעות הטכנולוגיה. מי לא היה שמח לפנות את הזמן להתמקד בפגישות לקוחות או בבעיות משפטיות סבוכות יותר, מאשר להתעסק במשימות השגרתיות שכבר לא דורשות הרבה מחשבה?

שירות לקוחות טוב יותר – עכשיו יותר מתמיד, קריטי עבור משרדי עורכי דין של העתיד לשמור על הלקוחות שלהם מאושרים. גם אם נספק את העבודה המשפטית הטובה ביותר, אם הלקוחות לא יהיו מרוצים מהשירות הכולל שהם קיבלו, לא נשמע מהם שוב. שביעות רצון הלקוחות צריכה להיות בראש סדר העדיפויות של עורכי דין בימינו, והטכנולוגיה המשפטית יכולה לעשות את זה להפוך משימה זו לקלה יותר. תוכנה המתמחה בשליחת ניוזלטרים או אוטומציה של דואר אלקטרוני מסייעת לך להגיע אל הלקוח שלך ולעדכן אותו בנושאים רלוונטים. צ'אט חי באתר האינטרנט של המשרד שלך יכול גם לעזור להגדיל את שביעות רצון הלקוחות ולתרגם את המידע עבור מבקרים שאינם דוברים את השפה באתר. שאלון אינטרנטי ליצירת חוזה יכול להעיד על בסיס הידע של המשרד ולתת ללקוחות שלך שירות 24/7.

2. מומחיות עסקית (בשונה ובנוסף למומחיות משפטית)

לקוחות לא סומכים על עורכי דין שאין להם הבנה של בעסק שלהם – אם לא נבין איך העסק עובד, הלקוח לא יבטח בנו.

הלקוח מעוניין שנגן על העסק שלו שנבין את צרכיו ואת התעשייה בה הוא פועל. ראוי להשקיע במחקר שדה הפעילות של הלקוח כדי לקבל הבנה עמוקה של השוק ושל אתגרי העסק. הדבר קריטי על מנת להבין בצורה מקיפה את האתגרים המשפטיים של הפעילות ואת ההיבטים המשפטיים השונים שלה. אם לא נעשה כן, לא נוכל אפילו לשאול את הלקוח  את השאלות הנכונות ולקבל את המידע המתאים.

כמעט תמיד יהיו עורכי דין מנוסים יותר מבחינה משפטית, אולם עורכי דין צעירים יכולים לקבל יתרון משמעותי מול לקוחות באמצעות הוכחת הבנה מעמיקה של הפעילות העסקית שלהם.

3. מיומנויות שיווק ומכירה

עורכי דין ומשרדי עורכי דין מוכרים מיומנויות, לא מוצרים.

אסטרטגיות שיווק חדשניות חדש הן, בין השאר, רשתות חברתית, שיווק דיגיטלי ושיווק מבפנים:

רשתות חברתיות

שיווק באינטרנט כרוך ביצירה ושיתוף תוכן ברשתות חברתיות כדי להשיג את מטרות השיווק והמיתוג שלך.  linkedin, Facebook, Instagram, twitter הן פלטפורמות שהופכות יותר ויותר דומיננטיות בעולם של היום. להיות פעיל בפלטפורמות אלה מאפשר ערוץ תקשורת ישיר עם קהל היעד שלך כקבוצה, כקהילה.

שיווק דיגיטלי

זה אולי לא יפתיע כי השוק הפך יותר ויותר דיגיטלי בהמשך ישיר להתפתחות הטכנולוגיה. כיום, סביר מאוד כי כאשר אדם מוצא את עצמו זקוק לעורך דין, הוא יפנה לאינטרנט דבר ראשון ובמיוחד דרך הטלפון הנייד.

קמפיין שיווקי מוצלח יסייע ללקוחות לאתר אתכם כעורכי הדין המתאימים להתמודד עם הצרכים המשפטיים שלהם.

שיווק "מבפנים" INBOUND

שיווק מבפנים היא המילה האחרונה באסטרטגיה של העולם השיווק המשפטי. טכניקה זו שונה במהותה מן השיווק הקלאסי. אסטרטגיית הפרסום הקלאסית משתמשת בגישה ישירה אשר צועקת, "בוא אלינו – אנחנו באמת מדהימים". שיווק מבפנים מתמקד בלקוח, 'מסע הלקוח' אינו מתחיל עם החיפוש שלו עבור שירות ספציפי. המסע מתחיל הרבה קודם לכן, הרבה לפני שהוא אפילו יודע מה השירות הנדרש.

אסטרטגיית השיווק מבפנים מבדילה בין מספר פרסונות שונות המרכיבות את קהל היעד שלנו. עבור כל פרסונה יש פריסה של השלבים השונים במסעו ויש לספק לכל שלב קריאה מתאימה לפעולה.

לדוגמא, שימוש בתוכנה לאוטומציה של מסמכים משפטיים באתר האינטרנט שלך מספקת ערך מדויק לפרסונה הרלוונטית, כך, הלקוח הפוטנציאלי קיבל בקלות את מה שהיה צריך בלי ששיווקת את עצמך בצורה אגרסיבית. בשלב בו הוא יידרש לייעוץ משפטי משמעותי יותר, הוא כבר יידע בעצמו למי לפנות….

קידום והאדרת עורכי הדין במשרד גורם להם להיראות כמו rockstars. כעורך דין אתה המותג האישי שלך.

בקש הדגמה של LegalUp היום!

קבל הדגמה בחינם!

The post 3 מיומנויות המגדירות את עורך הדין של העתיד appeared first on LegalUp.

Inbound Marketing  ושיווק משרדי עורכי דין

למה כל משרד עורכי דין צריך להכיר את המונח  Inbound Marketing (שיווק מבפנים)?

עצם העובדה כי אתם, עורכי ועורכות דין, קוראים מאמר על פרסום – מעיד על שינוי מהותי ביחס של עורכי הדין לנושא. בשונה מבעבר, החשיבות שמייחסים היום מרבית ממשרדי עורכי הדין לשיווק, פרסום ופיתוח עסקי, היא גבוהה בהרבה.

מגמה חזקה של מעבר לפרסום באינטרנט בקרב עורכי דין

בנוסף, הפלטפורמה בה בוחרים עורכי דין לפרסם השתנתה אף היא. על פי סקר שהתפרסם ב-דה מרקר, עורכי דין מדווחים על תנועה של 80% מנתח הפרסום שלהם מאפיקי העיתונות הכתובה אל האפיקים השונים באינטרנט. מגמת המעבר מערוצי פרסום offline לערוצי פרסום online הינה מגמה מוכרת היטב וקיימת גם בתחומים אחרים. עם זאת, בעולם המשפט מגמה זו חזקה בהרבה.

לפי אותו סקר, בעוד בשוק הפרסום הכללי נצפתה ירידה בהיקפי הפרסום בעיתונות (ירידה של 9% בין השנים 2013 ל- 2014) לעומת צמיחה בהיקפי הפרסום באינטרנט (צמיחה של 24% בין 2013 ל 2014). בשילוב עם הנתון למעלה, הרי שבעולם המשפט הייתה צמיחה של 80% בפרסום באינטרנט לעומת צמיחה של 24% בשוק הכללי. (מה מותר ומה אסור בפרסום ושיווק עורכי דין: המדריך המלא, דה-מרקר https://www.themarker.com/labels/legal-arena/1.2763293)

Inbound Marketing

Inbound Marketing (״שיווק מבפנים״) הינה מילת הבאז החזקה ביותר בשנים האחרונות בקרב בעולמות האסטרטגיה השיווקית. שיטה זו שונה במהותה מאסטרטגיית ה-Outbound הקלאסית.

אסטרטגיית השיווק הקלאסית  עושה שימוש בפנייה ישירה, פנייה אקטיבית פרסומית הזועקת מסר בסגנון "בוא אלינו – אנחנו ממש אחלה".

בהתאם לנתונים שונים המודדים את ההשפעה והערך של הפרסום הקלאסי על לקוחות, נראה כי פרסום ישיר מסוג זה הפך בעשור האחרון למטרד לא קטן. אנחנו מופצצים ללא הרף ובכל מקום במידע פרסומי שלרוב אינו רלוונטי אלינו, עד כדי בלבול ואדישות למסרים שיווקיים.

לא רק שהפרסום הקלאסי עושה שימוש בפלטפורמות יקרות, אלא גם שעם סיומו של הקמפיין – נעלם מהרשת כל זכר לתכני הקמפיין.

במה שונה אסטרטגיית התוכן Inbound?

Inbound Marketing שמה במרכז את הלקוח, מנסה להבין מי הוא ומה הצרכים שלו.

בכל הקשור לפיצוח צרכי קהל היעד, אסטרטגיית ה-Inbound Marketing שמה דגש על הצרכים אותם מספק השירות הרלוונטי בגינו מבוקש הפרסום, אולם – וכאן בא לידי ביטוי ההבדל העיקרי – גם על הצרכים הנוספים של הלקוח – צרכים שונים המשותפים לקהל היעד ללא קשר ישיר לשירות המפורסם.

במרכזה של אסטרטגיה זו נעוצה התפיסה כי מסע הלקוח שלנו לא מתחיל עם החיפוש שלו אחד השירות המפורסם. מסע הלקוח מתחיל הרבה קודם לכן, עוד הרבה לפני שהוא מבין איזה שירות הוא צריך, ומסתיים לאחר הרכישה – בהיותו שגריר וחבר קהילה.

באופן הקלאסי, נעשית באסטרטגית ה-Inbound Marketing  אבחנה בין כמה פרסונות ברורות (נדון במאמר הבא על ההבדל בין סגמנט לפרסונה). לגבי כל אחת מהפרסונות נערכת פריסה של השלבים השונים במסע הלקוח של אותה פרסונה ומסופקים לכל שלב התכנים וקריאה מתאימה לפעולה.ֿ

חברת HubSpot כ-Case Study

דוגמא טובה לשימוש באסטרטגית ה-Inbound Marketing היא של חברת HubSpot. החברה מתמחה בפיתוח פלטפורמות מתקדמות ויקרות לניהול פרסום ושיווק. החברה בחרה להגיע לקהל היעד שלה באמצעות הצעת מערכת CRM (נהדרת) חינמית לקהל. זאת מתוך הבנה שקהל היעד הרלוונטי למערכת השיווק (היקרה) של אסטרטגיית ה-Inbound Marketing זקוק בהכרח גם למערכת CRM בשלב מוקדם יותר. וכך ״מסע הלקוח״ של החברה עם קהל היעד מתחיל מוקדם, על ידי הצעת פתרון לבעיה ללא תמורה. כפועל יוצא מכך נוצר אמון בחברה והמשך המסע לרכישת לקוח פשוט הרבה יותר.

Better call Saul?

סוגיית השיווק בקרב משרדי עורכי דין היא מורכבת:

• קיימות מגבלות רבות תחת הרגולציה,
• מנעד המסרים השיווקיים הוא מצומצם מאוד,
• שיווק אונליין של שירותים משפטיים אינו יכול להעביר מסרים ״מגניבים״, מתוחכמים או יוצאי דופן במיוחד.

ולמען האמת, אם יורשה לנו לרגע להתבטא שלא בעדינות: פרסום של שירותי עריכת דין הוא די משעמם. הנה, אמרנו את זה.

יישום אסטרטגיית  ה-Inbound Marketing בתחום השירותים המשפטיים מולידה רעיונות יצירתיים וחדשניים. מתחדדת ההבנה שהמפגש הראשון עם הלקוח צריך להיות כשאני קורא לו לקבל ערך בחינם. כלומר, תחילת מערכת היחסים שלי עם הלקוח הפוטנציאלי אינה סביבי, אלא סביבו. קל הרבה יותר לפרסם ולקדם קבלה של ערך אמיתי ומוחשי ללקוח במקום סתם שירות ״משתלם״ או ״איכותי״.

שימוש בטכנולוגיות  LegalTech ככלי ליישום Inbound Marketing

כידוע, השימוש הקלאסי במערכת LegalUp הוא ככלי להתייעלות ושימור ידע. שימוש כזה הוא פנים ארגוני ומאפשר לעורכי הדין ליצור את המסמכים המשפטיים שלהם בצורה חכמה, תור כדי שימוש ב- Know how המצטבר של עורכי הדין בארגון ובמהירות.

כעת, מציעה LegalUp למשרדי עורכי דין להשתמש בפלטפורמה שלה גם  ככלי שיווקי ייחודי המאפשר יישום של אסטרטגיית  ה-Inbound Marketing בצורה חדשנית.

כמו HubSpot, יכולים עתה משרדי עורכי דין  להציע לקהל היעד שלהם ערך מוחשי סביב הצרכים האמיתיים שלהם, ולעיתים ״לתפוס״ אותם עוד בשלב מוקדם מאוד במסע הלקוח שלהם. LegalUp  – ככלי שיווקי למשרדי עורכי דין – מייצרת למשרד אשפים דיגיטליים יחודיים ליצירת מסמכים משפטיים באתר שלהם או באתר ייעודי חדש.

ראו לדוגמא:

את האתר Jumpstart של משרד עורכי הדין שבלת

את האשפים שמציע משרד עורכי הפטנטים Ehrlich & Fenster

את האתר Infuse של משרד APM.

כל האשפים הללו מבוססים על הטכנולוגיה של ליגלאפ ונותנים ערך משמעותי ללקוח.

על מנת שהלקוח יקבל במייל את המסמך, עליו להשאיר פרטים וכך באותו הרגע המשרד קיבל ליד חם מאוד, והלקוח קיבל ערך בחינם. המפגש הבא יהיה ענייני ומכירתי יותר.

רוצים לקבל מידע נוסף על הכלי השיווקי שממצב אתכם בקדמת החדשנות (בעולם ה-LegalTech) – ומייצר עבורכם לידים חמים עם פוטנציאל ויראלי?

צרו איתנו קשר לכל שאלה והבהרה,

נשמח לקדם אתכם לחזית האסטרטגיה השיווקית של 2019.

מערכת ״תיקון 13״ – בקש הדגמה של LegalUp היום!

קבל חודש נסיון!

The post למה כל משרד עורכי דין צריך להכיר את אסטרטגיית ה״שיווק מבפנים״? appeared first on LegalUp.

עורך הדין שהלשין עלי: האם יהיה על לקוחות להיזהר כשהם מתייעצים עם עורכי דין ורואי חשבון לאור הקריאה להטלת חובות דיווח?

מדינת ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון התבשרו לאחרונה על חדשות מצוינות: מליאת ארגון ה-FATF החליטה על צירופה של מדינת ישראל כחברה מלאה בארגון. לדברי משרד המשפטים, קבלתה של ישראל לארגון תשפר את מעמדה הבינלאומי של המדינה, את יכולת הסקטור הפיננסי לפעול בשווקים הבינלאומיים וכן את מעמדה של ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעות.

בדו״ח מיוחד שהוציא הארגון צויין כי ישראל משיגה תוצאות טובות בזיהוי ותגובה לסיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור שלה והיא הוגדרה כאחת משתי הרשויות האפקטיביות בעולם. מנגד נכתב כי ישראל צריכה למקד יותר מאמצים באכיפה ובנקיטת צעדי מנע. בנוסף קרא הארגון להחיל על ״נותני שירות עסקי״, היינו – עורכי הדין ורואי החשבון בישראל חובת דיווח לרשות על חשד המתעורר אצלם להלבנת הון מצד הלקוח בבואם להעניק לו ״שירות עסקי״ (שעל פי חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 הינו: קניה ומכירה של נדל״ן, קניה או מכירה של עסק, ניהול כספים ניירות ערך ונכסי נדל״ן, קבלה החזקה או העברה של כספים לצורך הקמת תאגיד עסק או נאמנות לאחר).

הדבר מחדד את המורכבות הנלווית לעבודתם של עורכי הדין ורואי החשבון, בתור מי שמצויים בצומת נאמנויות ומרחב בלתי נגמר של קונפליקטים. מחד, עורכי הדין חבים בחובת נאמנות ללקוחותיהם וכן חל חיסיון על דברים שנתגלו להם במסגרת פגישותיהם עמם ובקשר לעבודתם המקצועית. מאידך, הרגולציה בתחום איסור הלבנת ההון החלה על נותני שירות עסקי בשנים האחרונות מטילה עליהם חובות כבדים כבר כיום. במסגרת חובות אלה, נדרשים עורכי הדין ורואי החשבון לבצע חובות ״הכר את הלקוח״ ולשאול את לקוחותיהם שאלות רגישות כגון מהו מקור הכספים המשמש לעסקה המתוכננת, לבחון האם התשובות שהתקבלו הן סבירות, לבדוק האם שם הלקוח, בעל השליטה והנהנה מצויים ברשימת ארגוני הטרור ופעילי הטרור, לבחון האם הם קשורים למדינות ברשימה השחורה והאם התקיימו דגלים אדומים בעניין. כעת עלולה להתרגש עליהם צרה נוספת – הארגון הבינלאומי לאיסור הלבנת הון קורא להטיל עליהם חובת דיווח מקום בו עולה אצלם חשד כי מקור הכספים לעסקת ״שירות עסקי״ מסוימת הינו בכספים מולבנים. חשוב לציין כי בעקבות שינוי חקיקתי שנכנס לתוקף לפני מספר שנים, גם עבירת מס חמורה מהווה עבירת מקור. כלומר גם מקום בו יתעורר אצל עורך הדין או רואה החשבון חשד כי מקור הכספים לעסקה מסוימת הוא בחלקו או במלואו בעבירת מס כאמור, יהיה עליו לדווח על כך לרשות.

דרישה זו מצטרפת למגמה של שינוי אופן ההסדרה של הפרופסיה המשפטית. בעבר איפיין את מקצוע עריכת הדין משטר של ״הסדרה עצמית״ מתוך תפיסה כי מקצוע עריכת הדין צריך לשמור על ייחודו ועל היותו מבוסס על עקרונות של צדק וזכויות. במסגרת תפיסה זו ללשכת עורכי הדין הסמכות הבלעדית להחיל הסדרה על חבריה. אולם, בשנים האחרונות חלה נסיגה מתפיסה זו בארץ ובעולם. בישראל, שינויים חקיקתיים שונים, ובראשם חקיקה בתחום דיני איסור הלבנת ההון, מכפיפים את עורכי הדין ורואי החשבון לחובות זיהוי, הכרת לקוח ובקרה ומטילים סנקציות מחמירות בגין הפרה, לרבות סנקציות פליליות וקנסות בסך מקסימלי של מליוני שקלים פר הפרה.

בניגוד לשאר מדינות העולם, בהן חלה על עורכי דין ורואי חשבון חובת דיווח לרשויות על פעולות חריגות, חובה זו אינה קיימת היום בחקיקה בישראל הודות להתנגדות נמרצת שהובילו נציגיהם. כך, הרגולציה החלה היום בתחום איסור הלבנת ההון על עורכי דין ורואי חשבון בישראל הינה ״יציר כלאיים״ יצירתי ויחיד במינו בעולם – בבואם לתת ״שירות עסקי״ הם נדרשים לבחון האם קיים בעסקה המתוכננת סיכון להפרה של חוק איסור הלבנת הון על פי פרמטרים מסוימים אשר נקבעו בצו. במידה והם סבורים כי קיים חשש כזה, עליהם להמנע מלתת שירות עסקי ללקוח, אולם לא חלה עליהם חובת דיווח. הסנקציה במקרה בו עורך הדין נתן שירות ללקוח, על אף קיום חשש כזה, היא סנקציה משמעתית מעולם דיני האתיקה המקצועית.

לגישת גורמים רבים, הסדר רגולטורי שאינו מכיל חובות דיווח רע למדינה ואינו אופטימלי גם לעורכי הדין בעצמם. המצדדים בגישה זו טוענים כי למעשה עורכי הדין ורואי החשבון גלגלו את הסיכון מרשויות האכיפה ומרצונם החופשי העבירו את הסיכון לפתחם שלהם. בהשוואה פשוטה – כאשר מגיע לקוח לבנקאי  (עליו חלה חובת דיווח על פי דין) לביצוע פעולה המעוררת חשד – הוא אינו נדרש לקבל החלטות מורכבות, אלא פשוט לדווח על כך לרשות ובכך להסיר מעליו את הסיכון. במקרה כזה, הבדיקה האם אכן קיים בסיס לחשד להלבנת הון או למימון טרור תתבצע ע״י הרשות. לעומת זאת, במקרה דומה על עורכי הדין או רואי החשבון יהיה עליהם ״לשבור את הראש״ ולהחליט האם קיים בנסיבות חשש להפרת חוק איסור הלבנת הון, מהי הפרשנות הנכונה בעניין ובסופו של דבר לקבל החלטה האם לקחת עליהם את הסיכון.

אולם קריאה חד משמעית להטלת חובות דיווח נרחבות על עורכי דין ורואי חשבון מפספסת את המורכבות שנלווית לעבודתם. בשונה מיחסי בנקאי-לקוח, חובות הסודיות והחסיון הרחב שבין עורך הדין ללקוח מצויות בלב מערכת היחסים הרגישה שבין עורכי הדין ללקוחותיהם. הדרישה לדווח על פעולות של לקוחות פוגעת אנושות במרקם היחסים המיוחד שבין עורך הדין או רואה החשבון ללקוח ומעמידה אותם בקונפליקט מולם. בבואו של הלקוח להתייעץ עם עורך דינו או רואה החשבון שלו במטרה לייצג אותו בעסקה או לתכנן את המבנה שלה בצורה אופטימלית עליו להיות בטוח כי האחרון רואה רק את האינטרסים שלו אל מול עיניו ולתת בו את מבטחו ואמונו המלא. דרישת הדיווח עלולה כמובן לחבל בכך ולמנוע מהלקוח לחשוף מידע למייצג אותו מתוך חשש כי ידווח עליו לרשויות. עמדת המוצא היא כי מדובר בנותני שירות עסקי נורמטיביים אשר לא יתנו יד להלבנת הון ולעבירות מס חמורות באופן מודע, אולם ייתכנו מצבים גבוליים בהם עולות שאלות שונות של פרשנות. עורך הדין או רואה החשבון עשוי להקלע למצב בעייתי מאוד בו הוא מעדיף שלא לשמוע מידע מלקוחותיו כדי להמנע מהקונפילקט, ובמקרה כזה עלול הלקוח לא לקבל את הייעוץ המשפטי הנכון ביותר עבורו.

מערכת ״תיקון 13״ – בקש הדגמה של LegalUp היום!

קבל חודש נסיון בחינם!

The post עורך הדין שהלשין עלי: האם יהיה על לקוחות להיזהר כשהם מתייעצים עם עורכי דין ורואי חשבון לאור הקריאה להטלת חובות דיווח? appeared first on LegalUp.

ישראל מצטרפת כחברה מלאה בארגון איסור הלבנת ההון העולמי

ברכות למדינת ישראל ולרשות לאיסור הלבנת הון אשר התבשרו השבוע על חדשות מצוינות!

מליאת ארגון ה-FATF החליטה על צירופה של מדינת ישראל כחברה מלאה בארגון, המונה כיום 35 מדינות. בדו״ח מיוחד שהוציא הארגון צויין כי ישראל משיגה תוצאות טובות בזיהוי ותגובה לסיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור שלה. בנוסף נכתב כי היא צריכה למקד יותר מאמצים באכיפה ובנקיטת צעדי מנע. לדו״ח זה עשויות להיות השלכות על עורכי דין.

רקע

ה-FATF הינו ארגון בין ממשלתי שהוקם בסוף שנות השמונים על ידי מדינות ה-G7 במטרה לפתח ולקדם כלים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור בין ובתוך מדינות. הרומן של ישראל עם הארגון החל אי שם בפברואר 2000 אז פרסם הארגון רשימה של 25 קריטריונים על פיהם יבדקו מדינות שאינן חברות ולאור קריטריונים אלה הוכרז ביוני אותה שנה כי ישראל תמנה על  ה״רשימה שחורה״ של מדינות אשר אינן עונות לקריטריונים אלה.

מאז פועלת מדינת ישראל על מנת לשנות את המצב – בשנת 2000 נחקק חוק איסור הלבנת הון, התש״ס-2000 (להלן: ״חוק איסור הלבנת הון״) ומכוחו הוקמה בשנת 2002 הרשות לאיסור הלבנת הון כגוף מודיעיני שיסייע במניעה וחקירה של עבירות הלבנת הון. באוגוסט 2005 נכנס לתוקפו חוק איסור מימון טרור, התשס״ה-2005 במסגרתו נכללו הוראות נוספות למאבק במימון טרור – ובהתאם שונה שמה של הרשות לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. חוק איסור הלבנת הון אף הביא להקמת מאגר מידע אשר מכיל דיווחים המגיעים לרשות ומשמש ככלי עבודה מרכזי לצורך אכיפה. במהלך השנים, הרשות הטילה חובות על גופים שונים כגון תאגידים בנקאיים, חברות לנאמנות, חברות כרטיסי אשראי, מנהלי תיקים, מבטחים וסוכני ביטוח, חברי בורסה, קופות גמל, נותני שירותי מטבע, בנק הדואר וסוחרים באבנים יקרות בנוגע לפעולות שונות שאלה מבצעים ללקוחותיהם. בנוסף, החוק מטיל חובות דיווח על אדם המכניס או מוציא כספים משטח המדינה (כיום חובת הדיווח הינה בסכום שעולה על מאה אלף ש״ח או שנים עשר אלף במעבר ארז). בשנת 2013 כתב הארגון האירופי דוח נוסף אשר את מדינת ישראל החליטה המדינה לאמץ באופן רשמי. בספטמבר שנת 2016 נכנס לתוקפו במסגרת תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ה-2014, המטיל חובות זיהוי ובקרה על נותני שירות עסקי – עורכי דין ורואי חשבון. וכך – בשנת 2016 צורפה ישראל לארגון ה-FATF במעמד של משקיפה.

ההחלטה האחרונה על צירופה של ישראל לארגון FATF כחברה מלאה התקבלה לאחר בדיקה מקיפה בנוגע לאפקטיביות משטר האכיפה של הרגולציה הקיימת, בדיקה שנערכה בין היתר בביקור נציגי הארגון בישראל במהלך חודש מרץ השנה. כחלק ממצאי הדוח האחרון ישראל אף הוכתרה ע״י הארגון כאחת משלוש המדינות המובילות בעולם מבחינת אפקטיביות המאבק בהלבנת הון ומימון טרור.

משמעות הקבלה לארגון

לדברי משרד המשפטים, קבלתה של ישראל לארגון תשפר את מעמדה הבינלאומי של המדינה, את יכולת הסקטור הפיננסי לפעול בשווקים הבינלאומיים וכן את מעמדה של ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעות. בנוסף, החברות בארגון מאפשרת גישה רחבה יותר למידע מודיעיני משאר חברות הארגון ותספק כלים לשיתוף פעולה כלכלי ומשפטי.

נקודות לשימור בדו״ח ושבחים

הדוח חולק שבחים רבים למדיניות איסור הלבנת ההון ומימון הטרור במדינת ישראל, בעיקר בתחום מימון הטרור והחילוטים. נקודות נוספות שעלו ובהן צוינה ישראל לשבח הינן:

• שיתוף הפעולה של הרשויות בישראל ויכולת הרתימה המשותפת שלהן למען קידום המדיניות הרצויה.
• הרשות לאיסור הלבנת הון הוגדרה כאחת משתי הרשויות האפקטיביות בעולם. אפקטיביות זו באה לידי ביטוי בעיקר באופן בן היא עושה שימוש במודיעין פיננסי ובחקירות של  עבירות הלבנת הון. בין השנים 2014-2017 הוגשו בממוצע 50 כתבי אישום בשנה בעבירות הלבנת הון, כאשר 34 מתוכם הסתיימו בהרשעה.
• בין השנים 2013-2014 חילטה מדינת ישראל כ-24.6 מיליון אירו בממוצע כל שנה.
• נמצא כי פעילויות האכיפה של המדינה יעילות ביותר בטיפול בעבירות מימון טרור. בין השנים 2013-2017, הגיעו 37 תיקים לכדי הרשעות בגין עבירה אחת או יותר של מימון טרור, בנוגע ל-26 ישויות משפטיות.

המשמעות לעורכי הדין ולרואי החשבון – קריאה להטלת חובות נוספים

אולם, על אף התשבוחות הרבות שחולקו למדינה, קרא הארגון להטלת חובות רגולטוריים נוספים בישראל ולהחמרת חלק מהחובות הקיימים.

הארגון התווה מספר ״פעולות בקדימות גבוהה״ בהן על ישראל לנקוט ובראשן קריאה להחיל על עורכי הדין ורואי החשבון חובת דיווח לרשות בבואם להעניק ״שירות עסקי״ (על פי חוק איסור הלבנת הון שירות עסקי הינו: קניה ומכירה של נדל״ן, קניה או מכירה של עסק, ניהול כספים ניירות ערך ונכסי נדל״ן, קבלה החזקה או העברה של כספים לצורך הקמת תאגיד עסק או נאמנות לאחר).

בנוסף, קרא הארגון להחיל את החובות החלות כיום על נותני שירות עסקי הן על מתווכי נדל״ן, סוחרים במתכות יקרות ונותני שירותים לחברות ולנאמנויות.

חברת ליגלאפ מציעה ללקוחותיה את חבילת ״תיקון 13״ המציעה למנויה תוכנה לפתרון מלא ומקיף לחובות מכח צו איסור הלבנת הון החל על עורכי דין ורואי חשבון.

מערכת ״תיקון 13״ – בקש הדגמה של LegalUp היום!

קבל חודש נסיון!

The post ישראל מצטרפת כחברה מלאה לארגון איסור הלבנת ההון העולמי appeared first on LegalUp.

שמונה טעויות נפוצות והמלצות ליישום תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון במשרדי עורכי דין ורואי חשבון

תיקון מס׳ 13 לחוק איסור הלבנת הון התש״ס-2000 (להלן: ״חוק לאיסור הלבנת הון״) ומכוחו צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי, למניעת הלבנת הון ולמימון טרור) (״הצו״) מטילים על עורכי דין ורואי חשבון חובות זיהוי, הכרת לקוח ובחינת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור לפני מתן ״שירות עסקי״.

היות ומדובר ברגולציה חדשה יחסית, עולות עדיין שאלות רבות בכל הקשור ליישום השוטף של תיקון 13 במשרדים השונים. מאז נכנס התיקון לתוקף, מספקת ליגלאפ כלי תוכנה ליישום פשוט אך מקיף ומקצועי של התיקון במאות משרדי עורכי דין ורואי חשבון (לרבות ב-20 מהמשרדים הגדולים בישראל). בין היתר מעדכנת ליגלאפ את לקוחותיה אודות התפתחויות רלוונטיות ברגולציה ובדבר התייחסויות שונות של הממונה על נותני שירות עסקי לשאילתות פומביות ופרטיות (בכפוף לאישור מאת הלקוח הפונה).

להלן מספר פעולות בהן נתקלנו, אשר – למיטב הבנתנו את ההתייחסויות הנ״ל ואת דברי החקיקה – מהוות טעויות נפוצות ביישום התיקון, וכן את תמונת המראה שלהן – המלצות ליישומו.

1. למלא את השאלון עבור הלקוח

טופס הכר את הלקוח ניתן למילוי על ידי הלקוח בלבד. עורך הדין רשאי לתת ייעוץ והסברים ללקוח לגבי השאלות אולם לא לגבי התשובות.

מערכת ליגלאפ מספקת הסברים ברורים ודוגמאות לכל שאלה, וכן ״מדריכה״ את הלקוח באופן אוטומטי לענות לשאלות הרלוונטיות לו בלבד. כך, נמנע הצורך ב״התערבות״ עורך הדין, בעוד הטופס ממולא כהלכה על ידי הלקוח.

2. לא ליישם את ההקלה בדבר ייצוג דיירים בעסקאות תמ״א 38

היות ועסקאות תמ״א 38 נופלות לקטגוריה של ״שירות עסקי״ הן מחייבות את המשרד המטפל בהן לקיים את החובות מכח הצו, כולל החתמת הלקוחות על טפסי ״הכר את הלקוח״. אולם, עולה השאלה האם על כל אחד מהדיירים לחתום על טופס נפרד.

בהתאם להקלה שפרסמה הממונה: ״בעסקאות תמ"א 38, תמ"א 38/2 או פינוי בינוי, ככל שלקוחות השירות העסקי הם הדיירים, ניתן להסתפק בהחתמת הדירות אך יש לציין את כלל בעלי הדירות כנהנים. ככל שלקוח השירות העסקי הוא היזם, ניתן להחתים את היזם בלבד ואין צורך בהחתמת בעלי הדירות״. (ההדגשות שלנו, ליגלאפ)

במזכר ששלחנו ללקוחותינו לאחרונה, עדכנו על פרוצדורה פשוטה לציון כלל בעלי הדירות כנהנים בסיטואציה זו, זאת בעקבות פניית אחד מלקוחותינו לממונה.

3. להימנע ממילוי חלק ״בירור לעניין איש ציבור זר״

בטופס ״הכר את הלקוח״ שעל הלקוחות למלא, קיים חלק שכותרתו ״בירור לעניין איש ציבור זר״ המכיל 5 שאלות נוספות עבור הלקוח. קיימים עורכי דין אשר סברו (בטעות, לטעמנו) כי רק לקוח שהינו איש ציבור זר בעצמו, או לקוח שהינו לכל הפחות תושב חוץ, צריך למלא את השאלות בחלק זה.

ההגדרה של "איש ציבור זר" בצו הינה: ״תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ, לרבות בן משפחה של תושב כאמור או תאגיד המצוי בשליטתו או שותף עסקי של אחד מאלה; לעניין זה, "תפקיד ציבורי בכיר" – לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר ממשלה וקצין צבא או משטרה בכיר, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה״. למעשה, מטרת השאלות בחלק ״בירור לעניין איש ציבור זר״ הינה לאפשר לעורך הדין להבין האם הלקוח הינו איש ציבור זר כהגדרתו לעיל (כלומר, האם הוא בעצמו איש ציבור זר, האם יש לו קרוב משפחה שהינו איש ציבור זר וכו׳). לכן על כל לקוח למלא את החלק האמור בטופס.

מילוי הטופס באמצעות האשף הדיגיטלי של ליגלאפ מחייב אוטומטית את המשתמש למלא גם חלק זה, כך נמנע מילוי שגוי על ידי הלקוח.

4. להתעלם מההקלה לעניין ״לקוח חוזר״

החובות מכח הצו חלות בכל מקרה בו הֿינכם מתבקשים לבצע ״שירות עסקי״ עבור לקוחות (לדוגמא, בעסקה של קנייה של נדל״ן). עם זאת, קיימת הקלה בצו לעניין ״לקוח חוזר״ (כהגדרתו בצו), לפיה אין צורך במילוי נוסף של טופס ״הכר את הלקוח״ במקרה של לקוח חוזר כאמור בנסיבות מסוימות הקבועות בצו.

אשף ״שאלון פנימי שלב א׳ – האם מדובר בשירות עסקי״ של ליגלאפ מסייע למשרד לקבל אינדיקציה מהירה מהו היקף החובות החל בנסיבות הרלוונטיות.

5. לא לבצע ״הערכת סיכון להלבנת הון ולמימון טרור״ בכל עסקה

בהתאם להוראות הצו, בכל מקרה בו הינכם מתבקשים לבצע ״שירות עסקי״ עבור לקוחות יש לבצע הערכת סיכון להלבנת הון ולמימון טרור בקשר לעסקה הרלוונטית, ובמסגרת האמור לבדוק – בין היתר – האם שם הלקוח, שם בעל השליטה ושם הנהנה מצויים ברשימת ארגוני הטרור ופעילי הטרור, האם קיים קשר למדינות ברשימה השחורה (מתעדכנת תדיר), האם מתקיימים דגלים אדומים רלוונטיים ועוד.

אשף ״שאלון פנימי חלק ב׳ – האם מדובר בהלבנת הון״ של ליגלאפ מסייע למשרד לבצע את הבדיקות הנדרשות במסגרת הערכת סיכון תוך מספר קליקים. בנוסף, ״תוכנת ההצלבה״ של ליגלאפ מסייעת למשרד לבדוק פעמיים בשנה האם כלל לקוחותיו הרלוונטיים מצויים ברשימות ארגוני הטרור או פעילי הטרור בקליק אחד.

6. להשתמש בהגדרות ה״שליטה״ הישנות

הצו מפנה לחוק איסור הלבנת הון לצורך הגדרת בעל השליטה. אולם חשוב לשים לב כי תיקון פקודת מס הכנסה (מס׳ 227) תיקן באופן עקיף את ההגדרות ״בעל השליטה״ ו״אמצעי השליטה״ גם בחוק לאיסור הלבנת הון ומחיל שינויים מהותיים על הגדרות אלה.

מערכת ליגלאפ מספקת אוטומטית את הגדרת ״בעל השליטה ו״אמצעי השליטה״ המעודכנות באשפים הרלוונטיים.

7. לא להגדיר עו״ד אחראי על מילוי החובות במקרה של מספר עורכי דין המטפלים בעסקה במשותף במשרד

באופן כללי, לחובות מכח הצו יש אופי אישי, ועל כל אחד מעורכי הדין המטפלים במשותף בעסקה אחת אחריות אישית. יחד עם זאת, הממונה על נותני שירות עסקי הוציאה לאחרונה הנחייה לפיה בנסיבות בהן מספר עורכי דין מטפלים במשותף בעסקה אחת, רשאי המשרד לקבוע עו״ד אחראי לעמידה בחובות הנוגעות למתן השירות העסקי. על עוה"ד האחראי להכיר לעומק את כל פרטי השירות העסקי הניתן וכן את פרטיו הרלוונטיים של הלקוח בכל שלב של השירות. לעניין ההנחיה, יראו בעורך הדין האחראי כנותן השירות העסקי.
בד בבד, על עורכי הדין המעניקים את השירות בפועל לעדכן את עוה״ד האחראי כאמור בדבר פרטי העסקה, ככל שהם אינם ידועים לו, וכן לעדכנו על שינויים והתפתחויות שחלו בה, כך שעוה״ד האחראי יקבל תמונה מלאה לצורך עמידתו בחובות החוק והצו.

באשף ״שאלון פנימי חלק ב׳ – הערכת הסיכון״ קיימת אפשרות לציון שם עורך הדין הרלוונטי האחראי על העמידה בחובות בנוגע לאותה עסקה.

8. לשמור את מסמכי ״הערכת הסיכון״ יחד עם טפסי ״הכר את הלקוח״

טפסי ״הכר את הלקוח״ כפופים לביקורות של הממונה על נותני שירות עסקי, המוסמכת לדרשם מכל משרד על מנת לוודא כי נותני השירות העסקי מצייתים כהלכה לחוק. בפועל, התקיימו לאחרונה מאות רבות של ביקורות במשרדי עורכי דין ורואי חשבון ע״י מפקחים מטעם הממונה על נותני שירות עסקי ובמהלך הביקורות התבקשו המשרדים להמציא את הטפסים החתומים על ידי לקוחותיהם.

עם זאת, על מסמכי הערכת הסיכון להלבנת הון חל חיסיון ולפיכך, לא ניתן להבנתנו לדרוש להציג מסמכים אלה לרשויות בעת ביקורת. עם זאת – כמובן, שהיה ותבחרו בכך, תוכלו לחשוף את מסמכי הערכת הסיכון באופן מלא או חלקי בזמן פקודה על מנת להוכיח טענות התומכות בהגנתכם.

אשף ״ניהול הסיכון להלבנת הון״ של ליגלאפ מסייע למשרד לבצע את הבדיקות הנדרשות מכח הצו בקשר לסיכון להלבנת הון ו/או למימון טרור באופן מקיף, מהיר ויעיל, הבדיקה תתועד כמפורט בסעיף 7 לעיל.

אין במזכר זה כדי להוות ייעוץ משפטי משום סוג שהוא ו/או כדי להטיל אחריות מכל סוג שהוא על ליגל-אפ בע״מ בכל הקשור ליישום הוראות הרגולציה.

בקש הדגמה של LegalUp היום!

קבל הדגמה בחינם!

The post שמונה טעויות נפוצות והמלצות ליישום תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון במשרדי עורכי דין ורואי חשבון appeared first on LegalUp.