In hebrew

ישראל מצטרפת כחברה מלאה בארגון איסור הלבנת ההון העולמי

ברכות למדינת ישראל ולרשות לאיסור הלבנת הון אשר התבשרו השבוע על חדשות מצוינות!

מליאת ארגון ה-FATF החליטה על צירופה של מדינת ישראל כחברה מלאה בארגון, המונה כיום 35 מדינות. בדו״ח מיוחד שהוציא הארגון צויין כי ישראל משיגה תוצאות טובות בזיהוי ותגובה לסיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור שלה. בנוסף נכתב כי היא צריכה למקד יותר מאמצים באכיפה ובנקיטת צעדי מנע. לדו״ח זה עשויות להיות השלכות על עורכי דין.

רקע

ה-FATF הינו ארגון בין ממשלתי שהוקם בסוף שנות השמונים על ידי מדינות ה-G7 במטרה לפתח ולקדם כלים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור בין ובתוך מדינות. הרומן של ישראל עם הארגון החל אי שם בפברואר 2000 אז פרסם הארגון רשימה של 25 קריטריונים על פיהם יבדקו מדינות שאינן חברות ולאור קריטריונים אלה הוכרז ביוני אותה שנה כי ישראל תמנה על  ה״רשימה שחורה״ של מדינות אשר אינן עונות לקריטריונים אלה.

מאז פועלת מדינת ישראל על מנת לשנות את המצב – בשנת 2000 נחקק חוק איסור הלבנת הון, התש״ס-2000 (להלן: ״חוק איסור הלבנת הון״) ומכוחו הוקמה בשנת 2002 הרשות לאיסור הלבנת הון כגוף מודיעיני שיסייע במניעה וחקירה של עבירות הלבנת הון. באוגוסט 2005 נכנס לתוקפו חוק איסור מימון טרור, התשס״ה-2005 במסגרתו נכללו הוראות נוספות למאבק במימון טרור – ובהתאם שונה שמה של הרשות לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. חוק איסור הלבנת הון אף הביא להקמת מאגר מידע אשר מכיל דיווחים המגיעים לרשות ומשמש ככלי עבודה מרכזי לצורך אכיפה. במהלך השנים, הרשות הטילה חובות על גופים שונים כגון תאגידים בנקאיים, חברות לנאמנות, חברות כרטיסי אשראי, מנהלי תיקים, מבטחים וסוכני ביטוח, חברי בורסה, קופות גמל, נותני שירותי מטבע, בנק הדואר וסוחרים באבנים יקרות בנוגע לפעולות שונות שאלה מבצעים ללקוחותיהם. בנוסף, החוק מטיל חובות דיווח על אדם המכניס או מוציא כספים משטח המדינה (כיום חובת הדיווח הינה בסכום שעולה על מאה אלף ש״ח או שנים עשר אלף במעבר ארז). בשנת 2013 כתב הארגון האירופי דוח נוסף אשר את מדינת ישראל החליטה המדינה לאמץ באופן רשמי. בספטמבר שנת 2016 נכנס לתוקפו במסגרת תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ה-2014, המטיל חובות זיהוי ובקרה על נותני שירות עסקי – עורכי דין ורואי חשבון. וכך – בשנת 2016 צורפה ישראל לארגון ה-FATF במעמד של משקיפה.

ההחלטה האחרונה על צירופה של ישראל לארגון FATF כחברה מלאה התקבלה לאחר בדיקה מקיפה בנוגע לאפקטיביות משטר האכיפה של הרגולציה הקיימת, בדיקה שנערכה בין היתר בביקור נציגי הארגון בישראל במהלך חודש מרץ השנה. כחלק ממצאי הדוח האחרון ישראל אף הוכתרה ע״י הארגון כאחת משלוש המדינות המובילות בעולם מבחינת אפקטיביות המאבק בהלבנת הון ומימון טרור.

משמעות הקבלה לארגון

לדברי משרד המשפטים, קבלתה של ישראל לארגון תשפר את מעמדה הבינלאומי של המדינה, את יכולת הסקטור הפיננסי לפעול בשווקים הבינלאומיים וכן את מעמדה של ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעות. בנוסף, החברות בארגון מאפשרת גישה רחבה יותר למידע מודיעיני משאר חברות הארגון ותספק כלים לשיתוף פעולה כלכלי ומשפטי.

נקודות לשימור בדו״ח ושבחים

הדוח חולק שבחים רבים למדיניות איסור הלבנת ההון ומימון הטרור במדינת ישראל, בעיקר בתחום מימון הטרור והחילוטים. נקודות נוספות שעלו ובהן צוינה ישראל לשבח הינן:

  • שיתוף הפעולה של הרשויות בישראל ויכולת הרתימה המשותפת שלהן למען קידום המדיניות הרצויה.
  • הרשות לאיסור הלבנת הון הוגדרה כאחת משתי הרשויות האפקטיביות בעולם. אפקטיביות זו באה לידי ביטוי בעיקר באופן בן היא עושה שימוש במודיעין פיננסי ובחקירות של  עבירות הלבנת הון. בין השנים 2014-2017 הוגשו בממוצע 50 כתבי אישום בשנה בעבירות הלבנת הון, כאשר 34 מתוכם הסתיימו בהרשעה.
  • בין השנים 2013-2014 חילטה מדינת ישראל כ-24.6 מיליון אירו בממוצע כל שנה.
  • נמצא כי פעילויות האכיפה של המדינה יעילות ביותר בטיפול בעבירות מימון טרור. בין השנים 2013-2017, הגיעו 37 תיקים לכדי הרשעות בגין עבירה אחת או יותר של מימון טרור, בנוגע ל-26 ישויות משפטיות.

המשמעות לעורכי הדין ולרואי החשבון – קריאה להטלת חובות נוספים

אולם, על אף התשבוחות הרבות שחולקו למדינה, קרא הארגון להטלת חובות רגולטוריים נוספים בישראל ולהחמרת חלק מהחובות הקיימים.

הארגון התווה מספר ״פעולות בקדימות גבוהה״ בהן על ישראל לנקוט ובראשן קריאה להחיל על עורכי הדין ורואי החשבון חובת דיווח לרשות בבואם להעניק ״שירות עסקי״ (על פי חוק איסור הלבנת הון שירות עסקי הינו: קניה ומכירה של נדל״ן, קניה או מכירה של עסק, ניהול כספים ניירות ערך ונכסי נדל״ן, קבלה החזקה או העברה של כספים לצורך הקמת תאגיד עסק או נאמנות לאחר).

בנוסף, קרא הארגון להחיל את החובות החלות כיום על נותני שירות עסקי הן על מתווכי נדל״ן, סוחרים במתכות יקרות ונותני שירותים לחברות ולנאמנויות.

חברת ליגלאפ מציעה ללקוחותיה את חבילת ״תיקון 13״ המציעה למנויה תוכנה לפתרון מלא ומקיף לחובות מכח צו איסור הלבנת הון החל על עורכי דין ורואי חשבון.

מערכת ״תיקון 13״ – בקש הדגמה של LegalUp היום!