צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ה-2014

"איש ציבור זר" – תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ, לרבות בן משפחה של תושב כאמור או תאגיד המצוי בשליטתו או שותף עסקי של אחד מאלה; לעניין זה, "תפקיד ציבורי בכיר" – לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר ממשלה וקצין צבא או משטרה בכיר, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;

      "הרשימה" – רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה לפי סעיף 47(ב)(1)(ג) לחוק איסור מימון טרור ושקישור אליה פורסם באתר האינטרנט של הממונה; וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לנותן השירות העסקי בדרך שנקבעה לפי סעיף 47(ב)(1)(ב) לחוק איסור מימון טרור ונותן השירות העסקי לא קיבל הודעה על ביטולה;

      "יחיד" – מי שאינו תאגיד או שאינו מוסד ציבורי או שאינו גוף שהוקם בחיקוק או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ;

      "לקוח חוזר" – לקוח שנותן השירות העסקי נתן לו שירות עסקי פעם אחת לפחות במהלך תקופה של שנה טרם בקשת השירות העסקי, או לקוח שנותן השירות העסקי נתן לו שירות עסקי לפחות פעמיים במהלך תקופה של 4 השנים טרם בקשת השירות העסקי או לקוח שנותן השירות העסקי מבקש להגדירו לקוח חוזר והודיע על כך ללקוח;

      "נהנה" – כהגדרתו בסעיף 7(א)(1)(א) לחוק ואם היה הנהנה תאגיד, יראו את התאגיד ואת בעלי השליטה בתאגיד כנהנים;

2. (א)  נותן שירות עסקי לא ייתן שירות עסקי ללקוח בלא שזיהה את הלקוח ובלא שביצע לגביו הליך של הכרת הלקוח לפי הטופס בתוספת הראשונה; ואולם לגבי לקוח חוזר נותן שירות עסקי יבצע הליך של הכרת לקוח רק בעת ההתקשרות הראשונה עמו, וכן במקרה שבו השירות העסקי המבוקש שונה מהותית מהאופן שבו נותן השירות העסקי מכיר את הלקוח משירותים קודמים שהוא נותן ללקוח.

      (ב)  מסר הלקוח פרטים או מסמכי זיהוי שעל פניהם אינם סבירים, בנוגע לזהות הלקוח או הנהנה, יבצע נותן שירות עסקי הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת, טרם מתן שירות עסקי בשבילו, או יברר מול הלקוח את הדברים; מסר לקוח חוזר פרטים או מסמכים כאמור שעל פניהם אינם סבירים, בנוגע לשירות עסקי נוסף המבוקש בשבילו, יבצע נותן השירות העסקי הליך הכרת הלקוח פעם נוספת טרם מתן השירות העסקי הנוסף בשבילו או יברר מולו את הדברים.

      (ג)   נותן שירות עסקי יעיין בפרטים שנמסרו לפי הטופס בתוספת הראשונה, יבחן את הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור ויעדכן בטופס שבתוספת הראשונה את מועד ביצוע הבחינה כאמור; בחינת הסיכון תתבסס, בין השאר, על מאפייני הלקוח, סוג השירות העסקי המבוקש, מקור הכספים לשירות העסקי, סבירות הפרטים שנכללו בטופס שבתוספת הראשונה, וכן מידע שפורסם באתר האינטרנט של הממונה; בלי לפגוע בכלליות האמור, יכול שיראו את הנסיבות המנויות בתוספת הרביעית כמצביעות על סיכון גבוה, בשים לב למידע או להסבר שיש בו כדי להפחית את הסיכון; תיעד נותן השירות העסקי את בחינת הסיכון או בירור נוסף לגביה – לא יחולו על תיעוד זה הוראות סעיף 10.

שמירת מסמכים

8.    (א)  נותן שירות עסקי ישמור את מסמכי הזיהוי וכן את המסמכים הנוגעים לסוגי השירות העסקי הניתן ללקוח כמפורט בתוספת הראשונה הנצרכים לצורך אימות הפרטים המופיעים בטופס, אם ישנם, לתקופה של חמש שנים לפחות לאחר מתן השירות העסקי; שמירת מסמכי הזיהוי, למעט הצהרה שניתנה בחתימת מקור, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969; לעניין זה, "מסמכי זיהוי" – כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את נותן השירות העסקי להכרת הלקוח לפי סעיף 2.

      (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), ישמור נותן שירות עסקי את המסמכים כמפורט בסעיף קטן (א), מעבר לתקופה של חמש שנים, אם נדרש לעשות כן בכתב על ידי הממונה, במקרים שבהם מסמכי מתן השירות העסקי נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, שהחלו בתקופה האמורה, ועד לסיום החקירה או הפיקוח.

חובת בדיקה אל מול רשימה

9.    נותן שירות עסקי יבדוק אל מול הרשימה אם מצויים בה שם או מספר זהות של הלקוח, הנהנה ובעל שליטה טרם מתן השירות העסקי וכן כל שישה חודשים את עדכון הרשימה לגבי כל הלקוחות המקבלים ממנו שירות עסקי.

מסירת מסמכים, ידיעות והסברים

10. נותן שירות עסקי ימסור, לפי דרישה, לממונה או לעובד שהסמיך, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיו לפי צו זה.

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ד-2014

"לקוח" – מי שסוחר באבנים יקרות עומד להקנות לו בעלות על אבנים יקרות, במסגרת עסקה באבנים יקרות, וכן מי שבעבורו או לטובתו נעשית הקניית בעלות כאמור, במישרין או בעקיפין; היה הלקוח תאגיד או שהקניית הבעלות באבנים יקרות נעשתה לבקשת תאגיד – מי שיש לו שליטה בתאגיד; לעניין זה "שליטה" – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב) לחוק;

 "סוחר באבנים יקרות" – כל מי שעיסוקו בביצוע עסקאות באבנים יקרות, גם אם אין זה עיסוקו היחיד, והוא המוכר בעסקה, ובלבד שביצע, במהלך שנה המתחילה ב-1 בינואר, עסקה באבנים יקרות, אחת או יותר, בתמורה לכספים בסכום כולל השווה ל-50,000 שקלים חדשים לפחות;

      "עסקה באבנים יקרות" או "עסקה" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק, הנעשית בעסקה אחת בתמורה לכספים בסכום שווה ערך לאחד מאלה:

(1)   50,000 שקלים חדשים לפחות בין שנעשתה בפעולה אחת ובין בכמה פעולות הנחזות בעיני הסוחר באבנים יקרות כקשורות זו לזו במהלך יום פעילות אחד;

(2)   5,000 שקלים חדשים לפחות אם העסקה נעשית עם לקוח ממדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הראשונה, בין שנעשתה בפעולה אחת ובין בכמה פעולות הנחזות בעיני הסוחר באבנים יקרות כקשורות זו לזו במהלך יום פעילות אחד;

(3)   75,000 שקלים חדשים לפחות אם העסקה נעשתה על ידי קמעונאי, בין שנעשתה בפעולה אחת ובין בכמה פעולות הנחזות בעיני הסוחר באבנים יקרות כקשורות זו לזו במהלך יום פעילות אחד; לעניין זה, "קמעונאי" – מי שעסקו במכירת אבנים יקרות לציבור;

2. (א)  לא יקבל סוחר באבנים יקרות תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות בלא שזיהה את הלקוח במועד העסקה ובלי שביצע לגביו במועד העסקה הליך של הכרת הלקוח בהתאם למידת הסיכון שיקבע הסוחר באבנים יקרות לפי סוג הלקוח, סוג הקשרים העסקיים עם הלקוח וסוג העסקה באבנים יקרות; לעניין זה, "הליך של הכרת הלקוח" – בין השאר, בירור מקור הכספים שניתנים כתמורה בעד העסקה באבנים יקרות, עיסוקו של הלקוח ומטרת העסקה באבנים יקרות; לגבי עסקה מול לקוח תושב חוץ – גם בירור זיקתו לישראל ואם הוא איש ציבור זר; סוחר באבנים יקרות יערוך רישומים של פרטים אלה.

      (ב)  האמור בסעיף קטן (א) לא יחול לגבי לקוח ותיק אשר הפרטים כאמור באותו סעיף קטן ידועים לסוחר באבנים יקרות; לעניין זה, "לקוח ותיק" – לקוח שתקופת ההיכרות עמו עולה על שלוש שנים או שנעשו מולו לפחות ארבע עסקאות באבנים יקרות בשנה, ולצורך מניית העסקאות, ייכללו גם עסקאות שאינן בכספים.

      (ג)   על אף האמור בסעיף זה, סוחר באבנים יקרות רשאי לקבל תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות בלא שזיהה את הלקוח במועד העסקה ובלא שביצע לגביו הליך של הכרת הלקוח, זאת, בהתקיים התנאים האלה:

(1)   העסקה היא עסקה בסיכון נמוך בהתחשב בסוג הלקוח, סוג הקשרים העסקיים עם הלקוח וסוג העסקה באבנים יקרות;

(2)   הלקוח מוכר לסוחר או מוכר בענף היהלומים או שמדובר בלקוח שלא עברו יותר משלושה חודשים מאז שבוצע לגביו זיהוי והכרת הלקוח כאמור בצו זה;

(3)   הזיהוי בוצע בתוך שלושה ימי עסקים לכל היותר ממועד העסקה.

      (ד)  לא יקבל סוחר באבנים יקרות תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות מול איש ציבור זר, אלא אם כן התקבל במועד העסקה אישור לכך מנושא משרה בתאגיד שהוא סוחר באבנים יקרות; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של הלקוח להלבנת הון ולמימון טרור כפי שיקבע סוחר באבנים יקרות בשים לב להוראות צו זה; התברר במועד העסקה כי לקוח הוא איש ציבור זר, לא יקבל סוחר באבנים יקרות את התמורה בכספים בעסקה מולו עד לקבלת אישור כאמור.

      (ה)  סוחר באבנים יקרות יבצע בקרה שוטפת לעניין הליך של הכרת הלקוח שביצע את ההתקשרות עמו בעסקה, בהתאם לצורך ולמידת הסיכון של הלקוח, כפי שהוא יקבע בשים לב להוראות צו זה, ויעדכן את רישומיו בהתאם; התעורר ספק ביחס לזהות הלקוח או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לסוחר באבנים יקרות, יבצע סוחר באבנים יקרות הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת, במועד ביצוע העסקה.

      (ו)   אין באמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד) כדי למנוע מסוחר באבנים יקרות לבצע את האמור בהם אף לפני מועד העסקה.

שמירת מסמכי הזיהוי

9.    (א)  סוחר באבנים יקרות ישמור את מסמכי הזיהוי לתקופה של חמש שנים לאחר ביצוע העסקה; שמירת מסמכי הזיהוי, למעט הצהרה שניתנה בחתימת מקור, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969; לעניין זה, "מסמכי זיהוי" – כל מסמך שנמסר לצורך אימות וזיהוי, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את הסוחר באבנים יקרות להכרת הלקוח לפי סעיף 2.

      (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), סוחר באבנים יקרות ישמור את מסמכי הזיהוי כמפורט באותו סעיף קטן מעבר לתקופה של חמש שנים, אם המפקח על היהלומים דרש ממנו בכתב לעשות כן, במקרים מסוימים שבהם מסמכי העסקה נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, שהחלו בתקופה האמורה, עד לסיום החקירה או הפיקוח.

בקרה על עסקאות עם הלקוח

10. (א)  סוחר באבנים יקרות יערוך בקרה שוטפת אחר עסקאות של הלקוח הנעשות עמו בהתאם למידת הסיכון של הלקוח, שיתבסס על הקשרים העסקיים עם הלקוח וסוגי העסקאות באבנים יקרות, כפי שיקבע סוחר באבנים יקרות לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק.

      (ב)  בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), סוחר באבנים יקרות יקיים –

(1)   בקרה כי העסקאות באבנים יקרות תואמות את אופי העסקאות בהתאם להיכרותו עם הלקוח;

(2)   בקרה על עסקאות הנעשות בול רשימת מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה;

(3)   בקרה מוגברת על עסקאות שמתבצעות מול איש ציבור זר.

חובת בדיקה אל מול הרשימה

14. סוחר באבנים יקרות יבדוק ברשימה במועד העסקה אם מצויים בה שם או מספר זהות של הלקוח, מעביר התשלום, נהנה ובעל שליטה טרם קבלת התמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות; בדיקה כאמור תבוצע כל אימת שנוסף ארגון או אדם לרשימה.

שמירת מסמכים

16. (א)  סוחר באבנים יקרות ישמור את המסמכים המפורטים להלן לתקופה של חמש שנים אחרי ביצוע העסקה:

(1)   חשבונית העסקה או תרשומת שהכין הסוחר באבנים יקרות הכוללת את פרטי העסקה;

(2)   העתק מהדיווח שהועבר לרשות המוסמכת כמפורט בסעיף 11;

(3)   תיעוד בכתב של בקרה כאמור בסעיף 10 לרבות מועד הביצוע של הבקרה, פירוט הלקוחות שלגביהם בוצעה הבקרה, פעולות שבוצעו במסגרת הבקרה ותוצאות הבקרה.

      (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), ישמור סוחר באבנים יקרות את המסמכים המפורטים בו מעבר לתקופה של חמש שנים, אם המפקח על היהלומים דרש ממנו בכתב לעשות כן, במקרים מסוימים שבהם מסמכי העסקה נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, שהחלו בתקופה האמורה, עד לסיום החקירה או הפיקוח.

מסירת מסמכים, ידיעות והסברים

17. סוחר באבנים יקרות ימסור, לפי דרישה, למפקח על היהלומים או לעובד שהסמיך, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיו לפי צו זה.

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע“ח-2017

2. (א) נותן שירותי אשראי לא ייתן אשראי בפעם הראשונה, למקבל שירות שאינו מקבל שירות בסכום נמוך, בלא שזיהה את מקבל השירות ובלא שביצע לגביו הליך של הכרת הלקוח, לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ולמימון טרור. נותן שירותי אשראי יערוך רישומים של פרטי הכרת הלקוח; לעניין זה, "הכרת הלקוח" – בין השאר, בירור מקור הנכסים הפיננסיים שלגביהם ניתנים השירותים, ובכלל זה מקור החזר האשראי וזיקתו של מקבל האשראי אל מי שהתחייב להחזיר את האשראי או מי שמבקש להחזיר את האשראי, עיסוקו של מקבל השירות, מטרת האשראי שניתן ואם סורב בעבר מקבלת אשראי מכל גורם שהוא מסיבות הקשורות באיסור הלבנת הון ומימון

טרור, לגבי תושב חוץ – גם בירור זיקתו לישראל וכן בירור אם הוא איש ציבור זר, לגבי איש ציבור זר שנותן האשראי סיווג אותו ברמת סיכון גבוהה – גם מקור משאביו הפיננסיים, ולגבי מי שהוא בעל עסק – גם סוג עסקיו.

(ב) (1) נותן שירותי אשראי לא ייתן אשראי בפעם הראשונה, למקבל שירות שאינו מקבל שירות בסכום נמוך, שהוא איש ציבור זר או במקרה שבו הנהנה הוא איש ציבור זר, אלא אם כן התקבל אישור לכך מנושא משרה בנותן שירותי האשראי; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת

הון ולמימון טרור.

(2) התברר לאחר מתן שירותי אשראי כי מקבל השירות או הנהנה הוא איש ציבור זר, לא ייתן לו נותן שירותי האשראי, אשראי נוסף, עד לקבלת אישור מנושא משרה בנותן שירותי האשראי בהתאם להוראות פסקה (1).

(ג) ליישום סעיף זה, רשאי נותן שירותי האשראי לפעול לפי הטופס שבתוספת השנייה לעניין איש ציבור זר וטפסים נוספים שעליהם הורה הממונה.

14. נותן שירותי אשראי יבדוק אל מול הרשימה –

(1) אם מצויים בה שם או מספר זהות של מקבל שירות, מיופה כוח, נהנה או בעל שליטה שפרטיו מצויים במאגר המידע הממוחשב שהוקם לפי סעיף 16(א); בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימה;

(2) אם מצויים בה שמותיהם של צדדים לפעולה, למעט אלה המנויים בפסקה (1); בפסקה זו –

"פעולה" – העברה של נכס פיננסי מישראל לחוץ לארץ או לאזור, או העברה של נכס פיננסי מחוץ לארץ או מהאזור לישראל;

"צד לפעולה" – מי שהוא אחד הצדדים לפעולה המבוצעת באמצעות נותן שירותי האשראי, ואולם לעניין פעולה הנעשית באמצעות שטר חוב או שיק – עושה השטר או מושך השיק, לפי העניין, וכן הנפרע בשטר או בשיק, לפי העניין.

ביום 23.5.2018 פרסם משרד האוצר טיוטת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור) (תיקון), התשע"ח-2018 (להלן: "התיקון").

התיקון מרחיב את תחולת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ח-2018 (להלן: "הצו"), אשר הותקן ביחס לנותני שירותי אשראי, גם ביחס לנותני שירות בנכס פיננסי כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו- 2016 (להלן: "חוק הפיקוח").

בתחילת חודש יוני ייכנסו לתוקף ההוראות בחוק הפיקוח אשר קובעות רגולציה לנותני שירות בנכס פיננסי ומקנות לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, סמכויות רישוי, פיקוח ואכיפה על נותני שירות בנכס פיננסי.

עד לכניסתו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים לתוקף, האסדרה של נותני שירותי מטבע היתה מעוגנת בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"), ומכוחו פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ד-2014.

ההגדרה של "שירות בנכס פיננסי", אשר באה להחליף ולהרחיב את המונח "שירותי מטבע" כפי שהוגדר בחוק איסור הלבנת הון, כוללת את כל הפעולות והשירותים הנעשים בנכסים פיננסיים דרך עיסוק, שאין בהם מתן אשראי. בין הנכסים הפיננסיים שהתווספו להגדרה נמנה גם "מטבע וירטואלי", מתוך כוונה לאפשר פיקוח גם על מתן שירותים פיננסיים בנכסים אלה.

3. (א) לא תפתח חברה חשבון, מבלי שביצעה לגבי המבקש להיות בעל חשבון הליך של הכרת בעל החשבון, לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ומימון טרור, ותערוך רישומים של פרטים אלה.

(ב) לא תפתח חברה חשבון לאיש ציבור זר, אלא אם כן התקבל אישור לכך מנושא משרה בחברה, לרבות מי שכפוף ישירות למנהל הכללי; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של בעל החשבון להלבנת הון ולמימון טרור; התברר במהלך ההתקשרות כי בעל חשבון הוא איש ציבור זר, לא תבצע החברה פעולה בחשבון עד לקבלת אישור כאמור להמשך ההתקשרות.

(ג) חברה תבצע בקרה שוטפת לגבי הליך של הכרת בעל חשבון שביצעה עם תחילת ההתקשרות לפי מידת הסיכון של בעל החשבון להלבנת הון ולמימון טרור, ותעדכן את רישומיה לפי זה; התעורר ספק לגבי זהות בעל חשבון או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לחברה, תבצע החברה הליך של הכרת בעל חשבון פעם נוספת.

החברה תבדוק אל מול הרשימה –

(7) אם מצוי בה שם או מספר זהות של בעל חשבון, מורשה חתימה, נהנה ובעל שליטה, בחשבונות המנוהלים אצלו; בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהחברה קיבלה הודעה על הוספת ארגון או אדם לרשימה או הוסף לחשבון בעלים, מורשה

חתימה, נהנה או בעל שליטה;

(3) אם שמותיהם של צדדים לפעולה אחרת, למעט אלה המנויים בפסקה (7), מצויים ברשימה; לעניין פסקה זו, "פעולה אחרת" – כל אחת מאלה:

(א) העברה אלקטרונית מישראל אל מחוץ לישראל ומחוץ לישראל לישראל או שמקורה ויעדה אינם בישראל אך בוצעה דרך ישראל;

(ב) העברה מישראל למדינה או לטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה, לרבות באמצעות תשלום שיקים שהציג מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור לפרעון;

איסור גילוי ועיון 73.

חובת בדיקה אל מול 77. הרשימה

16

(ג) העברה ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה לישראל, לרבות באמצעות תשלום שיקים שמשוכים על מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור;

(2) האמור בפסקה (3) לא יחול על העברות כאמור בפסקאות משנה (ב) ו-(ג) שבה, אם החברה קיבלה את ההוראה לביצוע העברה מאת מוסד ציבורי, תאגיד בנקאי או בנק ישראל, בין לעצמם ובין ללקוחותיהם.

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים), תשס"ב-2001

רישום פרטי הזיהוי

2. (א)  לא יתקשר מנהל תיקים לשם ניהול חשבון מנוהל, בלא שירשום לגבי מי שמבקש להיות לקוח את פרטי הזיהוי המפורטים להלן ויאמתם כמפורט בסעיף 3:

(1)   שם;

(2)   מספר זהות;

(3)   ביחיד – תאריך לידה ומין; בתאגיד – תאריך התאגדות;

(4)   מען.

       (ב)  לא יתקשר מנהל תיקים לשם ניהול חשבון מנוהל בלא שירשום לגבי נהנה, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2); רישום הפרטים ייעשה על פי ההצהרה כאמור בסעיף 4.

       (ג)   לא יתקשר מנהל תיקים עם תאגיד לשם ניהול חשבון מנוהל לתאגיד בלא שירשום לגבי בעלי השליטה בו את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2); רישום הפרטים ייעשה על פי ההצהרה כאמור בסעיף 4.

       (ד)  לא יקבל מנהל תיקים ייפוי כוח נוסף או חדש על אלה הקיימים אצלו בחשבון מנוהל בלא שירשום –

(1)   לגבי מי שמבקש להיות לקוח, את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף קטן (א) ויאמתם כמפורט בסעיף 3;

(2)   לגבי נהנה, את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף קטן (ב);

(3)   לגבי בעל שליטה בתאגיד, את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף קטן (ג).

       (ה)  התקשרות לשם ניהול חשבון מנוהל וכן הוספת לקוח, הוספת נהנה, והוספת בעל שליטה, תלווה בהצהרה כאמור בסעיף

17. חבר בורסה יבדוק אל מול הרשימה –

(1) אם מצוי בה שם או מספר זהות של בעל חשבון, מורשה חתימה, נהנה ובעל שליטה, בחשבונות המנוהלים אצלו; בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימה או הוסף לחשבון בעלים, מורשה חתימה, נהנה או בעל שליטה;

(2) אם שמו של מבצע פעולה כאמור בסעיף 3(ו) ו-(ז) מצוי ברשימה;

(3) אם שמותיהם של צדדים לפעולה, למעט אלה המנויים בפסקה (1), מצויים ברשימה; לעניין זה, "פעולה" – כל אחת מאלה:

(א) העברה אלקטרונית מישראל לחוץ לארץ ומחוץ לארץ לישראל או שמקורה ויעדה אינם בישראל ואולם בוצעה דרך ישראל;

(ב) העברה מישראל למדינה או לטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה, לרבות באמצעות תשלום שיקים שהציג מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור; נפרע בפסקת משנה זו הוא מי שרשום כבעל חשבון ברשומה האלקטרונית שצירף מוסד פיננסי כאמור להצגת השיקים;

(ג) העברה ממדינה או מטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה לישראל, לרבות באמצעות תשלום שיקים שמשוכים על מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור;

(4) האמור בפסקה (3) לא יחול על העברות כאמור בפסקאות משנה (ב) ו-(ג) בה, אם חבר הבורסה קיבל את ההוראה לביצוע העברה מאת מוסד ציבורי, חבר בורסה אחר, תאגיד בנקאי או בנק ישראל, בין בעבורם ובין בעבור לקוחותיהם.

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטחים, סוכני ביטוח וחברות מנהלות, למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ז-2017

הכרת הלקוח

2. (א)  לא יתקשר גוף מוסדי בחוזה ביטוח חיים ולא יפתח חשבון בלא שזיהה את מי שמבקש להיות העמית או המבוטח ובלא שביצע לגביו הליך של הכרת הלקוח, לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ולמימון טרור. גוף מוסדי יערוך רישום של פרטי הליך הכרת הלקוח; לעניין זה, "הכרת הלקוח" – בין השאר, בירור מקור הכספים, עיסוקו, מטרת כריתת החוזה או פתיחת החשבון והפעילות המתוכננת בו; לגבי תושב חוץ – גם בירור זיקתו לישראל, וכן בירור אם הוא, המוטב למקרה חיים, המוטב למקרה מוות או הנהנה הוא איש ציבור זר; לגבי מי שהוא בעל עסק – גם סוג עסקיו.

      (ב)  לא יתקשר גוף מוסדי בחוזה ביטוח חיים ולא יפתח חשבון שהמבוטח או העמית בו או הנהנה, לפי העניין, הוא איש ציבור זר, אלא אם כן התקבל אישור לכך מנושא משרה בגוף המוסדי; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של המבוטח או העמית להלבנת הון ולמימון טרור; התברר במהלך ההתקשרות כי המבוטח או העמית או הנהנה הוא איש ציבור זר, לא יעשה הגוף המוסדי פעולה בחוזה ביטוח חיים או בחשבון, למעט פעולה שהיא משיכה של כספים או העברת כספים לגוף מוסדי אחר, עד לקבלת אישור כאמור להמשך ההתקשרות.

      (ג)   ליישום סעיף זה, יפעל גוף מוסדי לפי הוראות הממונה מכוח סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח או לפי סעיף 39(ב) לחוק קופות גמל, לפי העניין.

      (ד)  בירור היותו של אדם איש ציבור זר, יכול שייעשה לפי טופס שיקבע הממונה.

חובת בדיקה אל מול הרשימה

15. גוף מוסדי יבדוק אל מול הרשימה –

(1)  אם מצויים בה שם או מספר זהות של בעל פוליסה, מבוטח, עמית, מיופה כוח, מוטב למקרה חיים, מוטב למקרה מוות שהוא מוטב בלתי חוזר או מוטב למקרה מוות שפרטיו מצויים במאגר המידע הממוחשב שהוקם לפי סעיף 17(א), נהנה ובעל שליטה (להלן יחד – מקבל שירות לבדיקה), בכל חוזי ביטוח החיים או החשבונות המנוהלים אצלו; בדיקה כאמור תבוצע לכל הפחות בסופו של כל רבעון;

(2)  אם שמו של עושה פעולה כאמור בסעיף 3(ז) מצוי בה;

(3)  אם שמותיהם של צדדים לפעולה בחוזה ביטוח חיים או בחשבון, למעט אלה המנויים בפסקה (1), מצויים ברשימה; בפסקה זו, "פעולה" – העברת כספים מישראל למדינה או לטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה או העברת כספים לישראל ממדינה או טריטוריה כאמור, לרבות באמצעות תשלום שיקים שהציג או שמשוכים על מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור.

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"א-2010

"הליך הכרת הלקוח" – בין השאר, בירור מקור הכספים המופקדים בחשבון המנוהל, עיסוקו, מטרת פתיחת החשבון המנוהל, הפעילות המתוכננת בחשבון; לגבי תושב חוץ – גם בירור זיקתו לישראל; האם הלקוח או הנהנה בחשבון הוא איש ציבור זר; לגבי איש ציבור זר שמנהל התיקים סיווג אותו ברמת סיכון גבוהה להלבנת הון ולמימון טרור – גם בירור מקור משאביו הפיננסיים; לגבי מי שהוא בעל עסק – גם בירור סוג עסקיו;

2. (א) לא יתקשר מנהל תיקים לשם ניהול חשבון מנוהל, בלא שזיהה את מי שמבקש להיות לקוח ובלי שקיים לגביו הליך של הכרת הלקוח, לפי מידת הסיכון של הלקוח להלבנת הון ולמימון טרור; מנהל התיקים יערוך רישומים של פרטים כאמור.

(ב) לא יתקשר מנהל תיקים לשם ניהול חשבון מנוהל שבעליו או הנהנה בו הוא איש ציבור זר, אלא אם כן התקבל אישור לכך מנושא משרה במנהל התיקים, לרבות מי שכפוף ישירות למנהל הכללי; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של איש הציבור הזר להלבנת הון ולמימון טרור; התברר במהלך ההתקשרות כי הלקוח או הנהנה בחשבון הוא איש ציבור זר, לא יבצע מנהל התיקים פעולה בחשבון עד לקבלת אישור כאמור להמשך ההתקשרות; בסעיף זה, "נושא משרה" – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999.

(ג) מנהל תיקים יבצע בקרה שוטפת בהתייחס להליך של הכרת הלקוח שביצע עם תחילת ההתקשרות, לפי מידת הסיכון של הלקוח להלבנת הון ולמימון טרור וכן בהתאם לאופי פעילות הנחזית להיות בלתי רגילה בחשבון מנוהל, ויעדכן את רישומיו לפי זה; התעורר ספק ביחס לזהות לקוח או לאמיתות מסמכי הזיהוי המצויים בידי מנהל התיקים, יבצע מנהל התיקים הליך הכרת לקוח פעם נוספת לפי מידת הסיכון של הלקוח ותוך נקיטת אמצעים סבירים.

(ד) מנהל תיקים לא ינהל חשבונות בשמות בדויים או חשבונות ממוספרים.

(ה) בירור היותו של אדם איש ציבור זר, יכול שייעשה לפי טופס שיפרסם הממונה.

15. מנהל תיקים יבדוק אל מול הרשימה אם מצוי בה שם או מספר זהות של לקוח, מיופה כוח, נהנה או בעל שליטה, בכל החשבונות המנוהלים אצלו; בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימה או הוסף לחשבון לקוח, מיופה כוח, נהנה או בעל שליטה.

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשס"א-2001

הכר את הלקוח

2א. (א)  לא יפתח תאגיד בנקאי חשבון ולא יבצע פעולה שאינה נרשמת בחשבון, בלא שזיהה את מקבל השירות ובלא שביצע לגביו "הליך של הכרת הלקוח" לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ומימון טרור; לעניין זה, "הליך של הכרת הלקוח" – בין השאר בירור מקור הכספים, עיסוקו, מטרת פתיחת החשבון או ביצוע הפעולה, הפעילות המתוכננת בחשבון, ואם סורב מבקש השירות למתן שירותים בתאגיד בנקאי מסיבות הקשורות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; לגבי תושב חוץ – גם בירור זיקתו לישראל ואם הוא איש ציבור זר; לגבי מי שהוא בעל עסק – גם סוג עסקיו; תאגיד בנקאי יערוך רישומים של פרטים אלה.

       (ב)  תאגיד בנקאי יקיים בקרה שוטפת בהתייחס להליך של הכרת הלקוח שביצע עם תחילת ההתקשרות לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ומימון טרור, ויעדכן את רישומיו לפי זה; התעורר ספק ביחס לזהות מקבל השירות או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לתאגיד הבנקאי, יבצע התאגיד הבנקאי הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת.

       (ג)   בחשבון ממוספר, ינקוט התאגיד הבנקאי פעולות מוגברות להכרת הלקוח; לעניין זה, "חשבון ממוספר" – חשבון שזהות בעליו ידועה לתאגיד הבנקאי, ואולם תחת הפרטים המזהים מופיעים מספרים או שמות קוד בחלק מרישומי התאגיד הבנקאי.

       (ד)  ליישום סעיף זה, יפעל התאגיד הבנקאי כאמור בהוראות המפקח על הבנקים לפי סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941.

חובת בדיקה אל מול הרשימה

13א.   תאגיד בנקאי יבדוק אל מול הרשימה –

(1)  אם מצויים בה שם או מספר זהות של בעל חשבון, מורשה חתימה, נהנה ובעל שליטה, בכל החשבונות המנוהלים אצלו; למען הסר ספק, בדיקה כאמור תבוצע כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימה או הוסף לחשבון בעלים, מורשה חתימה, נהנה ובעל שליטה;

(2)  אם שמו של מבצע פעולה כאמור בסעיף 2(ו) ו-(ז) מצוי ברשימה;

(3)  אם שמותיהם של צדדים לפעולה, למעט אלה המנויים בפסקה (1), מצויים ברשימה; לענין זה, "פעולה" – כל אחת מאלה:

(א)   העברה אלקטרונית באמצעות SWIFT מישראל לחוץ לארץ או מחוץ לארץ לישראל או שמקורה ויעדה אינם בישראל ואולם בוצעה דרך ישראל;

(ב)   העברה מישראל למדינה או לטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית, לרבות באמצעות תשלום שיקים שהציג מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור; לענין פסקת משנה זו, מי שרשום כבעל חשבון ברשומה האלקטרונית שצירף מוסד פיננסי כאמור להצגת השיקים הוא נפרע;

(ג) העברה ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית לישראל, לרבות באמצעות תשלום שיקים שמשוכים על מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור, והכל בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות;

(4)  האמור בפסקה (3) לא יחול על העברות כאמור בפסקאות משנה (ב) ו-(ג) בה, אם התאגיד הבנקאי קיבל את ההוראה לביצוע העברה מאת מוסד ציבורי, תאגיד בנקאי אחר או בנק הדואר, בין בעבורם ובין בעבור לקוחותיהם, או שהיעד של פעולת העברה הוא מוסד ציבורי או תאגיד בנקאי, בין בעבורו ובין בעבור לקוחותיו.