In

ביום 23.5.2018 פרסם משרד האוצר טיוטת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור) (תיקון), התשע"ח-2018 (להלן: "התיקון").

התיקון מרחיב את תחולת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ח-2018 (להלן: "הצו"), אשר הותקן ביחס לנותני שירותי אשראי, גם ביחס לנותני שירות בנכס פיננסי כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו- 2016 (להלן: "חוק הפיקוח").

בתחילת חודש יוני ייכנסו לתוקף ההוראות בחוק הפיקוח אשר קובעות רגולציה לנותני שירות בנכס פיננסי ומקנות לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, סמכויות רישוי, פיקוח ואכיפה על נותני שירות בנכס פיננסי.

עד לכניסתו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים לתוקף, האסדרה של נותני שירותי מטבע היתה מעוגנת בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"), ומכוחו פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ד-2014.

ההגדרה של "שירות בנכס פיננסי", אשר באה להחליף ולהרחיב את המונח "שירותי מטבע" כפי שהוגדר בחוק איסור הלבנת הון, כוללת את כל הפעולות והשירותים הנעשים בנכסים פיננסיים דרך עיסוק, שאין בהם מתן אשראי. בין הנכסים הפיננסיים שהתווספו להגדרה נמנה גם "מטבע וירטואלי", מתוך כוונה לאפשר פיקוח גם על מתן שירותים פיננסיים בנכסים אלה.